תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נגעים· רבי עקיבא איגר
פרק ז
משנה ד
[אות ב] לאחר החלטו טמא. מטעם קנסא. ומ"מ שרי בתגלחת וצפרים ולמנות ימי טהרתו וליטהר מה"ת. אבל כפרתו א"א להביא דכ"ז דטמא מדרבנן א"י להכניס ידים ובהונות תוס' בכורות (ל"ד ע"ב):
משנה ה
[אות ג] וחכ"א עד שתפרח בכולו. משמע להדיא דרבנן מחמרי בזה ופרח בכולו מהני גם לר"א אבל מדברי התוספת' משמע דרבנן מקילים בזה:
[אות ד] בהרע"ב ד"ה ואם היתה. דהכי קי"ל בכל התורה כולה. נראה דהכא עדיף דבעלמא לא אתי עשה ודוחה ל"ת ועשה והכא בקציצת בהרת הוי עשה ול"ת. והכי מבואר בשבת (דף קל"ה ע"ב). והא דלא ילפינן מזה דבכ"מ עשה דחי ל"ת ועשה כתבו תוס' שם דמה למילה שכן נכרתו עליה י"ג בריתות: