תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מקואות· רבי עקיבא איגר
פרק ב
משנה ב
[אות ג] במשנה וירד לטבול. במ"ל (פ"ד ה"א מה' בכורות) כ' דאפשר דבדקדוק נקט כן שירד לטבול וספק רק אם טבל כדינו שטבל כל גופו או לא או ספק אם היה עליו דבר חוצץ אבל אם נסתפק לו כל עיקר אם טבל כלל אי לא אזלי' לחומרא. ודומה לזה פסקי' בש"ע א"ח (סי' שצ"ד) דספק עירוב כשר וספק הנוח מחמרינן עי"ש:
[אות ד] במשנה ספיקו טהור. וכיוצא בזה פליגי (פרק ב' משנה ד') דידים:
משנה ז
[אות ה] תוי"ט ד"ה רי"א. והרמב"ם כתב בפירושו והלכה כר"י. לא ידעתי סרך קושיא דהמעיין ברמב"ם יראה דס"ל דטעמא דר"י דלא מקרי כלל שאובים כיון דלא היה בו תפיסת ידי אדם וכמ"ש הר"ב בתחל' מתני' אלא בסוף דברי הר"ב בטעמא דר"י דס"ל דשאובים שהמשיכה כולה כשירה הוא תמוה דהא לא מקרי שאובים כלל. אח"כ ראיתי שכ"כ בס' ב"ד: