תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מעשר שני· רבי עקיבא איגר
פרק א · משנה ג
[אות ד] תוי"ט ד"ה אינו נלקח. וכן לאותו המלח. עי' בשבת (דף ע"ג ע"ב) דאמרינן האי מאן דכניף מילחא ממלחתא דאינו חייב משום מעמר דאין עימור אלא בגד"ק. ופירש"י שם שצבר מלח ממשרפות המים וכו'. הרי מבואר דמלח לא מקרי גד"ק. ודוחק לחלק דלענין שבת דבעי' גד"ק ממש ובע"ח לא מקרי גד"ק כמ"ש תוס' ד"ה מפרק מש"ה גם מלח לא מקרי גד"ק. משא"כ לענין מעשר דבע"ח הוי גד"ק דלכאורה דוקא לענין בע"ח שייך לחלק דשבת בעי' צומח מן הארץ ובמעשר מהני מה שניזון ומתפרנס מן הארץ. אבל במלח דל"ש ניזון מהארץ ואנו דנין אותו לקרקע כיון דנובעים מהארץ נראה לעין כאילו הם גדלים ורבים מן הארץ. א"כ ממילא הוי כצומח מן הארץ וגבי שבת גם כן להוי גד"ק: