תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מנחות· רבי עקיבא איגר
פרק ב · משנה א
[אות ז] תוי"ט ד"ה מודה ר"י. והדרא קושין לדוכתה. בפשוטו לק"מ דאין כוונת הר"ב כאן שחישב בשעת ההקטרה. אלא דכוונת הרע"ב במ"ש כי חישב בהקטרת קומץ היינו שחישב בקמיצה להקטיר קומצה. ופשוט. אח"ז מצאתי שכ"כ בס' קול הרמ"ז: