תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כתובות· רבי עקיבא איגר
פרק י · משנה ה
[אות צו] במשנה קודמת לשניה. אף דכבר קתני כן בתחלת פרקין הראשונה קודמת לשנייה נקט לה הכא לומר דבכה"ג דא' קודמת לחברתה בזה פליגי ת"ק ובן ננס. דלת"ק א"צ האחרונה לישבע משום דס"ל בע"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה ל"ג אבל אלו היו כולם בזמן א' גם לת"ק כולם צריכי' לישבע דבכה"ג מה שגבה גבה כמו שפסק הרמב"ם וכן קי"ל בש"ע (סי' ק"ד ס"ו) דהיכי דהמה שוים אם קדם א' וגבה מה שגבה גבה. ובזה מיושב גם כן סיפא דמשנתינו היו כולם יוצאות בשעה א' חולקי' בשוה. ותמה התוי"ט דמאי קמ"ל הא תנינא כן במתני' דר"פ. והיינו דבא לומר דביוצאות בשעה א' דכולם חולקות בשוה. וממילא הדין דאם קדם א' וגבה מה שגבה גבה בזה ליכא פלוגתא וגם לת"ק כולם צריכים לישבע כ"כ בתשובת ושב הכהן (סימן ע'):
[אות צז] תוי"ט ד"ה חולקות בשוה. בריש מתני' דלעיל. לענ"ד י"ל דממתניתין דלעיל י"ל דמיירי בידוע שנתחייב לנשים כב"א שבודאי כולם שוים. והכא קתני דיוצאות בשעה אחת משמע דאין ידוע לנו זמן ההתחייבות להן רק מתוך השטר היוצאות בשעה א' וממילא הוי דדלמא א' בתחלת שעה וא' בסוף שעה והיה ס"ד לומר בזה שודא. ואשמעי' דמ"מ חולקין וכמ"ש תוספות בסוגיא דשודא לחלק בין ב' שטרי שעבוד לב' שטרי מכר עיי"ש: