תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כתובות· רבי עקיבא איגר
פרק ד · משנה א
[אות מט] תוי"ט ד"ה נערה כו'. לאביה נמי פשיטא מדקא יהיב מפתה. וכתב תוס' אף ע"ג דאיכא למימר דהא דמחייבים מפתה היינו בקטנה דלאו בת מחילה היא (והא דאינו נותן צער אף דפיתוי קטנה אונס מ"מ כיון דעושית ברצון אין לה צער). וכרבנן דאמרי יש קנס במקום מכר. מ"מ משמע לי' דבנערה מיירי דפשטא דמתני' אאלו נערות דרישא קאי עכ"ל. ולכאורה בפשוטו ניחא דא"א לומר דמיירי בקטנה דהא קתני בסיפא דמתני' שם והמפתה לכשיוציא כו'. ואם בקטנה כיון דפיתוי קטנה אונס מחייב לישאנה כמו אונס:
[אות נ] במשנה עד שבגרה. וכן נשאת קודם העמדה בדין אבל נתארסה אף לרע"ק דמתני' (ג' בפ"ג) דנתארסה קנסה לעצמה מ"מ בנבעלה קודם שנתארסה ואחר כך נתארסה קודם העמדה בדין הקנס לאביה: