תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כתובות· רבי עקיבא איגר
פרק ב · משנה ו
[אות כד] בהרע"ב ד"ה הרי כו'. מסיח לפי תומו. והר"ן הוכיח מסוגיין דקטן אף בלא מסיח לפי תומו נאמן:
[אות כה] בתוי"ט ד"ה שנשבו וכו'. וכתבו התוס'. לענ"ד לפי מ"ש הרא"ש בתשו' (כלל ס"ו סי' ח') והובא בש"ך (סי' נ"ח ס"ק י"א ובסי' פ"ב בכללי מגו אות ה') דאם על הטענה שהיה יכול לטעון יש עדים פסולים נגדו לא הוי מגו דלא רצה להכחיש העדים עיי"ש א"כ מתני' דהכא י"ל דמיירי דעדים פסולים מעידים דנשבו ואילו לא הודית דנשבית לא נאסרה ע"י פסולים ולזה נקט אמרה נשביתי וטהורה אני דאסורה מחמת הודאתה דנשבית וא"נ לומר טהורה אני במגו דלא רצתה להכחיש עדים פסולים: