תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כריתות· רבי עקיבא איגר
פרק ה · משנה א
[אות טו] תי"ט ד"ה בין טמאים. חיה ועוף. זהו אינו בסוגיין דממילא בכלל עוף ובהמה גם טמאים. אלא דדרשינן כלל ופרט לרבות כוי והיינו למ"ד דכוי בריה בפ"ע. ובתוס' דהקשו דעוף טמא דלית ביה טומאה חמורה ומנלן דדמו אסור. לשונם בזה אינו מדוקדק. דהא לעוף סתם כתיב וגם טמא בכלל. אלא דקושייתם דאיך אמרינן מה הפרט שיש בו טומאה קלה וחמורה וכו' הא בעוף טמא ליכא טומאה חמורה וצ"ע:
[אות טז] תי"ט ד"ה שהנפש. דלאחר שמת לא ע"כ. דחלל לא שייך רק באדם ולא בבהמה. אלא דדם שחיטה מכשיר מדכתיב על הארץ תשפכנו כמים מה מים מכשיר אף דם מכשיר וזהו רק בדם השחיטה אבל לא במת דנפק אחר שמתה (* עיין פסחים ד' ט"ז):