תוספות רבי עקיבא איגר על משנה יבמות· רבי עקיבא איגר
פרק א · משנה ב
[אות י] בתוי"ט ד"ה ולא. בסוף הדיבור. דלמא אתי למשרי. ואף דגם לקמן (פי"ג מ"ז) נראית בשעת נפילה כצרת בתו מ"מ כיון שממאנת בבעלה חי נראה יותר שעוקרת לנשואים הראשונים. משא"כ הכא שבעלה מת אינו דומה כ"כ עוקר' נשואים הראשוני' מעיקרא. תוס' (דכ"ט) ד"ה אי כר"א. ודוקא ביוצאת במיאון אבל בנמצאת איילונית אף דנמצאת אחר מיתת הבעל לא אמרינן דנראה כצרת בתו בשעת נפילה דלא מחסר מעשה וגם יש לה קול וידוע שלא היתה צרת בתו משא"כ במיאון דבשעת מיתה היה מחוסר מעשה מיאון וגם לית ליה קול. תוספות (די"ב א') ד"ה תני שהיו: