אור ברסלב

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין· רבי עקיבא איגר

פרק א · משנה ב

משנה א

[אות ג] תוי"ט ד"ה בצור ובקנה. ולא כן לענין ע"ז. תמוה דהא אדרבה דמי לע"ז דכמו בע"ז תלוש ולבסוף חברו הוי תלוש ונאסר משום נעבד. ה"נ הכא הוי תלוש ומש"ה השחיטה כשרה דיעבד אלא דרבנן אסרו לשחוט לכתחלה כה"ג משום אטו מחובר גמור:

[אות ב] הרע"ב ד"ה ובכל שוחטין. ונוקבים הסימנים. וכ"כ בפירש"י. ובט"ז (יו"ד סי' ו' סק"ב) הוכיח מזה מדלא כתב כפשוטו כיון דנימין פורשין ממנו יש לחוש שנפגם. היינו דבא לאורויי דאפי' בדיעבד ובדקנו ולא נפגם ג"כ אסורה דחיישינן שמא פרשו נימין ממנו באורך כל הקנה ונקבו הסימנים עיי"ש. ולדבריו ישאר הקושיא על הרע"ב דכתב דאין שוחטין בו לכתחלה ואעפ"כ כתב הטעם דנקיבת סימנים:

תוכן העניינים

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה