תוספות רבי עקיבא איגר על משנה זבחים· רבי עקיבא איגר
פרק יג · משנה ד
[אות קד] הרע"ב ד"ה שהיה פסולן. הואיל ובפנים. וכיוצא בזה בפ"י מ"ב דחולין:
[אות קה] תוי"ט ד"ה שהקריב מאחד. והיינו כזית. ותמהני דהא לפ"מ דנקט התוי"ט במתני' הקודם פלוגתייהו דר"י ור"ש דלר"ש אותו קאי על אבר. ולר"י קאי על קרבן כולו וזהו כאוקימתא דר"ל א"כ לכ"ע בעי עכ"פ אבר שלם ולא בכזית לחודיה. ולפמ"ש התוס' לעיל דהא דממעטי חסר היינו דבשעת הקטרת חוץ כבר חסר מקצתו מן האבר לר"ש. ומן הבהמה לר"י אבל כשהוא שלם בפנינו לכ"ע מחייב אכזית קמא. והא דר"י פוטר בהעלה וחזר והעלה היינו דאינו חייב על העלאה השנית דאז כבר חסר מקצת א"כ ניחא מתני' דהכא ואתיא ככ"ע. אבל לפמ"ש רש"י שם דלר"י בעי שיקריב כל הבהמה בחוץ. וה"נ לר"ש בעי שיקריב כל האבר בחוץ. ומש"ה פירש"י הכא דמתני' ס"ל דאותו דרשינן למעט פחות מכזית קשה דלאוקימתא דר"ל בעי' עכ"פ אבר אחד ובמתני' דהכא מפורש דחייב בכזית. אח"ז מצאתי בעז"ה שעמד בזה המ"ל: