תוספות רבי עקיבא איגר על משנה זבחים· רבי עקיבא איגר
פרק ט
משנה א
[אות סט] במשנה לדברי ר"י אלא הדם והנסכים. היינו דאם עלה בכלי לר"ג יזרוק אבל אם כבר זרק גם לר"י לא יקנחנו, תוס' (דף פ"ז ד"ה כלי שרת):
משנה ג
[אות ע] הרע"ב ד"ה מכשיר בבעלי מומין. לכתחלה בעופות. עיין במ"ש הרע"ב במנחות (פרק ז' מ"ג) ובתוי"ט:
משנה ה
[אות עא] במשנה בזמן שהן מחוברים יעלו. בתו' בשבת (ד' ק"ח ע"א ד"ה ואי כו') כתבו וי"ל דבהמה נמי אשכחן שהיה קרב שער שבראשי כבשים כו' דלא קפיד קרא אלא אהפשט עור. וזה תמוה דאיך אפשר דהיה צמר בלא העור. ומצאתי שעמד בזה הרב מהר"י אלפאנדרי בקונטרס מוצל מאש (סי' א'):
משנה ז
[אות עב] במשנה כך הכבש מקדש. ומעלים אותו מכבש למזבח דכשאוחזין בידו להעלותם לא מקרי ירדו דאויר מזבח כמזבח דמי:
[אות עג] במשנה כך הכלים מקדשים. לענין דלא יהיה לו פדייה. אבל לא ליקרב:
[אות עד] הרע"ב בד"ה שהיו עושין. ואפי' שירי מנחות אינם נאכלים. ואף אם נתקן פגימת המזבח בו ביום אין נאכלין דהוי דחוי. תוס' במסכתין (ד' ס"א ע"ב ד"ה לאחר):