תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי· רבי עקיבא איגר
פרק ו · משנה ז
[אות סה] בתוי"ט ד"ה וחלקו בכ"מ שהוא. דהכא שכבר חלקו כי חזרו ונתערבו. וכ"כ התוס' להדיא בתמורה הובא בתוי"ט (פ"ו מ"ג) דתמורה:
[אות סו] בר"ב בסד"ה וחלקו וכו'. וחצי חלק חבירו בידו. דדנין דהחצי שבידו חציו שלו וחציו של חבירו ומכאן ראיה לדברי רש"י גיטין (דף מ"ז ע"ב) דאם א"ב אין לך כל חטה וחטה שאינו של שניהם. דאילו לשיטת תוס' שם דאם א"ב אפשר שהגיע לו כל חלק של חבירו. א"כ הכא אמאי אינו חייב לעשר שנית על כל החצי שבידו דשמא הכל של ע"ה. ואולם ממ"ש הר"ש תחלה בדברי ר"א שבירושל' מ"מ קרי ליה דמאי לפי שהוא ספק שמא חלקו בידו הוא וכו' וממילא הוי ספק דשמא הגיע לו רק חלק חבירו והיינו כשיטת התוספות אם כן משמע דר' אליעזר ור"י פליגי בפלוגתא דרש"י ותוס' הנ"ל וצ"ע: