תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי· רבי עקיבא איגר
פרק ד · משנה ה
[אות מא] בהרע"ב סד"ה אינו נאמן כו'. דהא אינו רשאי ליקח. משמע דוקא כשאמר לו שיקח מאיש פלוני אבל באמר לו סתם קח לי ממי שהוא נאמן והוא אומר שלקח מאיש פלוני שידוע לנו שהוא נאמן לא מהני. דאף דאפשר לגלויי מ"מ מצי לאשתמוטי כיון דלא אמר ליה ביחוד מאיש פלוני היה אצלי מלתא דלא רמיא ולקחתי מאחר שמוחזק אצלי לנאמן. ואולם מדברי הטור בשם הרשב"א ביו"ד (ססי' קיט) מבואר דס"ל דאף בכה"ג נאמן. ובאמת לכאורה לישנא דמתניתין מורה כהרע"ב מדקתני דאומר לו קח מאיש פלוני נאמן הא לא תלי באמירתו אלא באמירת השליח דאם אומר מאיש פלוני לקחתי דנאמן. וצ"ע: