תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי· רבי עקיבא איגר
פרק ג · משנה ה
[אות ל] ואת שהוא נוטל. והא דאינו חושש לשביעית היינו דמיירי שהוא רחוק משביעית כגון רביעית וחמישית בזה אין חוששים שנשתיירו להם פירות שביעית אבל בקרוב לשביעית באמת חוששין. רשב"א פ"ק דחולין (דף ו') בשם רבינו שמואל. והא דקתני במתני' דבסמוך מודה ר"י בנותן לחמותו שביעית צ"ל רבותא נקט אפילו בנותן בשביעית ומכ"ש בקרוב לשביעית. או דשביעית היינו בזמן קרוב דיש לחוש לשביעית. אולם ברמב"ם (פ"א הי"ב מה' מעשר) משמע להדיא דדוקא בשנת שמיטה ממש אסור והרשב"א שם בשם הרמב"ן כתב דע"ה אינו חשוד כלל על שביעית והא דתני במתני' הקדום בחזקתן למעשרות ולשביעית לצדדין קתני דלשביעית קאי אכותי עיי"ש. וכ"כ התוספות כתובות (דף כ"ד ע"א) בשם ר"ת וכתבו עוד א"נ התם בודאי חשוד איירי. ועי' מה שאכתוב בגליון (פ"ה מ"ט דשביעית):
[אות לא] בתוי"ט ד"ה אר"י. ולא משום מעשרות. לפ"ז לישנא דמודה ר"י כפשטיה דמודה לרבנן דסברי דחמותו כשכנתו ואינה חשודה להחליף מודה להו ר"י לענין שביעית דאינה חשודה להחליף. אבל הרמב"ם בפי' מפרש דדינא דר"י מעשר את שהוא נוטל בא לחלוק על ר' יוסי דאמר א"א אחראין לרמאין ועלה קאמר דמודה ר"י בנותן לחמותו פירות של שביעית דאין לו לחוש שתאכיל לאנשי ביתה פירות שביעית שלא בקדושת שביעית. דחמירא להו שביעית:
[אות לב] בתוי"ט סד"ה אר"י. בספ"ד דבכורות. אינו מובן דהתם לא נזכר כלל מענין חשודה להחליף. והתם מיירי רק בלקנות מהם אבל לא בנותן להם: