תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי· רבי עקיבא איגר
פרק ב
משנה ב
[אות יח] אצל ע"ה. וצריך לקבל עליו דברי חברות ברבים [דהיינו ג' חברים כדאיתא (בבכורות דף ל ע"ב)] וכשיבואו עדים נאמנים שיקבל דברים אלו ברבים ושהוא רגיל בהם תמיד ה"ז נאמן על פירותיו לומר מעושרים הם. הרמב"ם: [א"ה כבר הקדימו התוי"ט והעתיק דברי הרמב"ם אלו בד"ה מעשר]:
משנה ג
[אות יט] בתי"ט ד"ה ואינו מתארח. ואפילו עישר. א"נ י"ל דאינו מתארח אצל מי שאינו חבר דבגדיו בחזקת טמא ומ"מ הוא נאמן. וכיון דאינו חבר לטהרה קוראו בשם ע"ה:
משנה ד
[אות כ] במדה גסה רשאין למכור כו'. בפשוטו נראה דנחתום שמשפיע במדה גסה א"צ להפריש תרומת מעשר דבדמאי הקילו. אבל לענין חלה דאצל הנחתום נתחייב והוי ודאי טבל לחלה לא מהני מדה גסה. ואולם מדברי הירושלמי שהעתקתי לקמן (רפ"ה) מבואר דאף לענין חלה כן דאם הוא משפיע בגסה דא"צ להפריש חלה וצ"ע:
משנה ה
[אות כא] אכסרה פטור. תיבה זו מצינו ג"כ במע"ש (פ"ד מ"ב):
[אות כב] בהרע"ב ד"ה אכסרה. ואין הלכה כר"י. והראב"ד ז"ל בהשגות כתב לא ראינו מחלוקת על ר"י בזה: