תוספות רבי עקיבא איגר על משנה גיטין· רבי עקיבא איגר
פרק ד · משנה ה
[אות מג] הרע"ב ד"ה מי שחציו עבד כו'. רבו ממנו חצי דמיו. דאלו בשטר א"י לשחרר חציו דגמרי' בגז"ש כי חופשה לא ניתן לה (דהיינו שטר) לה לה מאשה. מה אשה חציה לא אף עבד חציו לא אלא א"כ בעבד של ב' שותפים כיון דאין בו אלא חצי ושחרר כל חלקו ולא שייר גביה מידי דמי לגירושי אשה דנפקא מיניה לגמרי. גמרא:
[אות מד] תוי"ט ד"ה שנאמר וכו'. משום פרו ורבו כו'. דאנוס הוא. ומה"ט ניחא הא דקתני לישא שפחה א"י דמשמע אלו היה יכול לישא שפחה היה די בכך ואף דלא מקיים בזה פו"ר דעבד אין לו חייס (ע' יבמות פ"ב מ"ה) אבל כיון דעכ"פ מקיי' שבת כל דהו אין כופין לשחרר משום מצות פרו ורבו. תוס':