אור ברסלב

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה ברכות· רבי עקיבא איגר

פרק ו · משנה ז

משנה ה

[אות מג] זה הכלל. אפשר לומר דנקט כן דלא נימא דדוקא מליח דברכתו שהכל דשייך ג"כ על הפת דאם אמר על הפת שהכל יצא מש"ה בטפל נפטר ואפילו למ"ד דשהכל אינו פוטר פת הטעם משום שיש לו חשיבות ואם הוא טפל בטל החשיבות ממנו והוי כשאר דברים אשר ברכת שהכל פוטר ומש"ה בטפל נפטר אבל בעלמא היכא דברכת עיקר ל"ש לטפל כגון שהעיקר בפה"ע והטפל בפה"א לא נפטר מש"ה נקט זה הכלל כנלע"ד בעזה"י:

[אות מד] שם בתוי"ט ד"ה שהפת טפלה. ונ"ל דלפי' קמא. ולפע"ד נראה דכוונת התוס' שלא אכל הפירות באותו מעמד היינו דאחר אכילת הפירות שינה מקומו ואכל שם המליח דבזה צריך לברך על המליח דאף שהוא טפל מ"מ לא עדיף טפל יותר מאילו הוא חלק מהפירות עצמן דבשינה מקומו וחוזר ואוכל מפירות עצמן דצריך לברך כדקי"ל דעכ"פ בדברים שאינן טעונים ברכה אחריהן במקומן לכ"ע שינוי מקום דצריך לברך:

תוכן העניינים

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה