תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בכורות· רבי עקיבא איגר
פרק ח · משנה ב
[אות לג] הרע"ב ד"ה יוצא דופן. כ' הרמב"ם דא"א. לפ"ז קשה על הירושלמי הובא בתוס' בנדה (דף כ"ו ע"ב ד"ה סנדל) דהולד שבא עם הסנדל אינו מתקיים אין פתרון כלל למתני' דהכא וצ"ע: (כן מצאתי בהעתקה ולפע"נ ט"ס יש בכאן ושייך למאמר הקודם]:
[אות לד] תוי"ט ד"ה רבי שמעון אומר. ל' לידה משמעותו. קשה להבין הא כתבו תוס' והביאו תוי"ט לעיל בסמוך ד"ה שניהם אינן בכור דמלשון לידה לא ממעט יוצא דופן. אלא דרבנן ס"ל דגמרינן לידה לידה מטומאת לידה דכתיב כי תזריע ממקום שמזרעת. וא"כ לר"ש ל"צ ללמוד מטומאת לידה דהא בלאו הכי ליכא למעט יוצא דופן מלשון וילדו. והתם בטומאת לידה לאפוקי דלא נימא דכי תזריע משמע דוקא ממקום שמזרעת: