תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בכורות· רבי עקיבא איגר
פרק ז
משנה ג
[אות כח] הרע"ב ד"ה רואה את החדר. חדר למטה ועליה למעלה. לשון הברייתא (דף מ"ד) ורואה את החדר והעליה כאחת או שמדבר עם חבירו ואחר אומר לו רואה. ולשון הרע"ב צ"ע:
[אות כט] שם ד"ה סכי שמש. מעמץ עיניו. בגמ' תני רב יוסף סני שמש ופירש"י ששונא את השמש וא"י לראות מקום שהחמה זורחת שם:
משנה ו
[אות ל] במשנה והדרש והשוטה. בשו"ת נודע ביהודה חלק אה"ע (סי' נ"ג) מסתפק אם חרש היינו דוקא אינו שומע ואינו מדבר או דאף באינו שומע לחוד הוי מום:
משנה ז
[אות לא] תוי"ט ד"ה ושנעבדה. וכ"ש לעבודה. בתוספות (יבמות דף ז' ע"א) כתב להדיא דהרג נפש אף דפסול לנשיאת כפיו אינו פסול לעבודה. וראיתי במ"ל (פ"ט מהלכות ביאת מקדש הל' ט"ז) שהשיג כן ע"ש: