תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא קמא· רבי עקיבא איגר
פרק ה · משנה ו
[אות נב] תוי"ט ד"ה בור של שני. ולא הפקירו בורן גמרא. וכן בבור ט' ועקרו יחד חוליא והשלימו עשרה. אבל בעשו שליח לחפור בור לא משכחת לה דקיי"ל דא"ש לדבר עבירה. גמרא:
[אות נג] שם ד"ה בן. דעבד ואמה אצטריך למתני. בלא"ה י"ל דהו"א דחשובים כחמור בעלמא ולא נמעט להו משור וחמור. כההיא דקיי"ל דשור פטור מדמי ולדות. ומ"מ אם נגח שפחה מעוברת [משלם דמי ולדות] דכחמרתא מעברתא דמי' כדאיתא במסכתין (דמ"ט ע"א) ובתוס' שם נדחקו באמת לחלק בין התם לעבד או אמה דהכא עיי"ש: