תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא· רבי עקיבא איגר
פרק ט · משנה יב
[אות עו] תוי"ט ד"ה משום. ול"ת דלא תבא. בוודאי כך נראה בפשוטו. דהא מבואר בסוגיא דטעמא דמתני' דרעך ממעט גר תושב והיינו קרא דת"כ פ' קדושים דכתיב לא תעשוק את רעך ולא תלין אבל בההיא דמשנה תורה (בפ' כי תצא) דכתיב לא תעשוק שכר עני מגרך. וכי היכי דאמרינן דמה דכתיב באותו פ' ביומו תתן שכרו קאי גם על מגרך ה"נ הלאו דכתיב בהאי קרא ולא תבא דמה"ת נחלק בהאי קרא בין העשה דביומו ללאו דלא תבא. וכ"כ רש"י להדיא על ברייתא דתני דבי ר"י (דמוקמי' למתני' כוותי') יש בו משום ביומו ת"ש היינו דמשתעי בשכיר לילה ואין בו משום שכיר יום. והיינו דלאו דשכיר לילה יש בו. אבל לאו דשכיר יום אין בו. ואולם ברמב"ם רפי"א מהלכות שכירות כתב מ"ע לשלם שכר שכיר שנאמר ביומו ואם אחרה לאח"ז עובר בל"ת שנאמר ולא תבא וכו' וגר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואם אחרו אינו עובר בל"ת הרי מבואר להדיא דגר תושב אינו עובר על לאו דלא תבא. וכן משמע להדיא בהרא"ה (מצוה תקפ"ח) וצע"ג: