תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא· רבי עקיבא איגר
פרק ח · משנה ח
[אות עב] הרע"ב ד"ה מעשה. דקרקע בחזקת מרה קיימא. הכי אמר ר"נ בסוגיא דאפילו בא בסוף חדש כולו למשכיר דקרקע בחזקת בעלי' קיימא. והיינו דמה דקתני במתני' דיחלוקו (דשמואל מוקי לה בבא באמצע חדש) אף דבסוף חדש ג"כ המשכיר הוא המוחזק. צ"ל דמתני' כסומכוס דבמוחזק יחלוקו ור"נ לנפשו פסק כרבנן דסומכוס. ומזה תמוה לי דברי תוס' (דמ"ח ע"א ד"ה דאר"א וכו') שכתבו ולפ"ז אתי נמי שפיר ההיא דמרחץ וכו'. ול"צ לאוקמי כסומכוס. ותמוה לי הא לרב ושמואל טעמא דמתני' דמספקא אי תפיס לשון ראשון או אחרון ושמואל מוקי למתניתין בבא באמצע חדש ומשו' תפיסה. ור"נ דפסק בסוף החדש כולו למשכיר הרי דס"ל ג"כ דאזלינן בתר מוחזק ולא בעשו חז"ל האי ספק כאילו ודאי הוא פלגא ופלגא וממילא מוכח דר"נ ס"ל דטעמא דמתני' דיחלוקו לא משום דעשו חז"ל זה לודאי פו"פ דא"כ איך יכול ר"נ לחלוק בזה על המתני'. אע"כ דמתני' מוקי לה כסומכוס. וא"כ מבואר בכל הסוגיא דטעמא דמתני' לאו משום דעשו אותו לפו"פ. וצע"ג: