אור ברסלב

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא· רבי עקיבא איגר

פרק ז · משנה ד

משנה ב

[אות סב] תוי"ט ד"ה וחמור כשהיא פורקת. דחזיא ומצטערא הוא. היינו כדאיתא בסוגיא (ד"צ ע"א) גבי אכלה ומתרזת ואולם קשה לי הא שם ע"ב מיבעי לן פרס לה קיטבליא מהו. ופרש"י עור שלוק והבהמה מהלכת ע"ג ואינה רואה את הדישה מי קרי ביה בדישו. הרי אף דהטעם אינו משום חזיא ומצטערת מ"מ מיבעי דדלמא בלא חזיא לא מקרי בדישו. וא"כ ה"נ בפורקת דאינו רואה בפניה י"ל דמדינא אינה אוכלת. וא"כ לכאורה תליא באיבעי זו דלפי הצד דפרס קיטבליא אינה אוכלת א"כ הכא בפורקת קאי על השבת אבידה. אבל לאידך צד דאוכלת ה"נ בפורקת לא קאי על השבת אבידה דאפי' מדינא אוכלת. אבל לשון תוס' לא משמע כן וצ"ע. ובמהרש"א בההיא דפרס קיטבליא הנ"ל כ"כ בכוונת רש"י דבא לומר דאף דאותו הטעם משום חזיי' ומצטערה מ"מ מיבעי אם מקרי בדישו. וכתב עלה וכה"ג כתב תוס' לקמן (בד"ה אלא אימא עד שתהא פורקת) עכ"ל. ולא ידעתי הא אדרבא מדברי תוס' אלו לא משמע כן וכנ"ל (ואא"ל דדעת תוס' דאיבעיא דפרס לה קיטבליא נפשטה לאיסור כפי ב' השינוים דגמרא שם. הרי בהפוסקים לא הביאו ע"ז שום חולק):

תוכן העניינים

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה