תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא בתרא· רבי עקיבא איגר
פרק א · משנה א
[אות א] תוי"ט ד"ה בונין. קמ"ל גמרא דף ד'. ע' בתוס' (דף ב') ד"ה בונין שכתב דזה לא קאי רק ללישנא קמא דהיזק ראיה ל"ש היזק ומחיצה הוא גודא. אבל למה דקיי"ל כלישנא בתרא א"צ לזה. וע' בתוס' (ריש ד' ג') שכתבו הא דאשמעי' מתני' הך דינא דהיזק ראיה באין בה דין חלוקה וברצו ולא נקטו ביש בה דין חלוקה. היינו דרבותא קמ"ל דס"ד באין בו דין חלוקה ורצו דמצי אמר כי אתרציתי (במסיפס) אבל ע"מ לעשות גודא לא נתרציתי קמ"ל:
[אות ב] תוי"ט סד"ה מקום שנהגו. בהיזק ראי' נ"י. ולפ"ז אפי' רצה אחד לכנוס בתוך שלו ולבנות משלו בהוצא חבירו כופהו לבנות בין שניהם בגויל וגזית כפי המנהג דשמא יפול ויצטרך להתעצם עמו בב"ד נ"י. אבל הרא"ש כתב דטענתו טענה דהנך שיעורי דמתניתין דוקא כשמעמידים הכותל על קרקע שניהם דמצי כל א' לומר לא אוותר קרקע שלי לבנות בנין אלא בנין של קיימא אבל אם רצה א' לבנות משלו ובקרקע שלו אף בהוצא ודפנא סגי כיון דמסלק מחבירו ההיזק ראיה. ואם אח"ז יפול הכותל יש שופטים בארץ עיי"ש: