תוספות רבי עקיבא איגר על משנה אהלות· רבי עקיבא איגר
פרק ב · משנה א
[אות ב] תי"ט ד"ה המת וכזית. משום דבריש פ"ז דחולין. והר"ש הקשה דאמאי לא משני הש"ס דמיירי במת שנשרף ושלדו קיימת דטמא כדאיתא בנדה (דף כח.) וזה דוקא במת שלם עיי"ש:
[אות א] במשנה ומלא תרווד רקב. והא דלא חשיב ג"כ גולל ודופק דמיטמאים באהל כדאיתא במתני' ד' היינו דחשיב מה דשוה לאחריני דמטמא במגע ובמשא ובאהל ותרווד רקב דחשיב אתיא כרבי יוסי דס"ל דמטמא גם במגע הר"ש. וקשה לי הא אמרי' בחולין (דף קכה) דגם ר"י ס"ל דתרווד רקב אינו מטמא במגע ומה דקאמר במגע היינו אהל וקרי ליה מגע ומה דקאמר ובאהל היינו אהל המשכה. וצ"ע. (*ואפשר דגם הר"ש לא פסיק' בתירוצו. במה שסיים ופריך התם כו' יעו"ש):
[אות ג] תוי"ט סד"ה מלא תרווד. טומאת משא. זהו לישנא קייטא היא הא הכא חשיב תרווד רקב דמטמא באהל. אלא במגע דוקא לא מטמא דאין נוגע וחוזר ונוגע. וכן באהל אם האהיל רק על מקצתו אבל האהיל על כולו מטמא: