אור ברסלב

תוספות יום טוב על משנה ברכות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ד · משנה א

פרק ד

תפלת השחר. עיין בפ"ק משנה ד' ופירוש השעות שם משנה ב':

תפלת המנחה עד הערב. שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב ור' יהודה סבר שקרב והולך עד פלג המנחה. הכי מפורש בברייתא בגמרא. ותימה שהר"ב פירש בדרבי יהודה דזמן מנחה עד הלילה. [*ובברייתא אפלג המנחה דלרבנן מהדר]. וכתבו התוס' בריש פרק בתרא דפסחים (דף קז.) תימה אמאי קרי ליה מנחה דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים הלא גם בשחר קריבה. וי"ל בשחרית יש שם אחר שחרית. ועוד י"ל משום דשעת רצון הוא בשעת הקרבת המנחה שאליהו נענה כעלות המנחה. [*והרמב"ם בפירושו כתב מנחה שם נופל על עת מן היום והוא כשישאר מן היום ב' שעות ומחצה זמניות ונקראת התפלת השניה מנחה מפני היות תחלת זמנה בעת ההיא עכ"ל. ולא נתן טעם על השם של זמן ההוא. ומצאתי בפירוש החומש להרמב"ן בפרשת בא בפסוק בין הערבים שהביא שם פסוקים שכתב בהם מנחת בוקר מנחת ערב וכתב שמנחה מלשון מנוחת השמש והשקט אורו הגדול כדמתרגמינן למנח יומא והן מנחה גדול' ומנחה קטנה שהזכירו חכמים עכ"ל]:

כל היום. דתחלתה מיד אחר תמיד של שחר מה שאין כן מנחה דתחלתה קודם שש ומחצה כדתנן ריש פרק ה' דפסחים. ומ"מ משום דמנחה תדיר הקדימה מתניתין. ולשון הרר"י דזמן מוספין כל היום אלא שיש להקדים תפלת יוצר תחילה שהוא דבר יום ביומו וכו' ע"כ. ה"ק שתמיד של שחר שכנגדו היא התפלת יוצר קודם לקרבן מוסף לפי שהוא דבר יום ביומו ותדיר קודם לשאינו תדיר כמ"ש הר"ב בריש פרק י' דזבחים. ומ"ש הר"ב להלכה דנקרא פושע עיין במשנה ה' פרק ב' דמגילה:

רבי יהודה אומר עד ז' שעות. בנ"א ל"ג [*וכן בסדר משנה דירושלמי ל"ג]. וכן העידו התוספות שבכל הספרים ישנים אינו במשנה ואע"פ שהוא בברייתא רבי לא שנאו במשנה דלא ס"ל כותיה [וכן במשנה ה' פרק ב' דמגילה סתם לה כת"ק] אבל בשל שחר ס"ל כותיה דבבחירתא (ר"ל בעדיות) תנן כותיה ובשל מנחה נמי קי"ל דעבד כמר עבד וכו':

תוכן העניינים

תוספות יום טוב על משנה ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה