תוספות יום טוב על משנה אהלות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ז
עצם כשעורה שנחלק כו'. לא תני להא בהדייהו דאינך דלעיל. משום דהכא יחיד פליג עליה. ובהנך דלעיל רבנן פליגי עליה. הר"ש דלעיל:
רבי עקיבא מטמא. במשא. הרמב"ם פ"ד מהט"מ [הלכה ד] והכ"מ כתב ראיה לדבריו דבמגע לא ע"ש:
וחכמים מטמאין. לשון הר"ב בשלשתן. כלו' במגע במשא ובאהל. ול' הר"ש וחכמים מטמאין בכל שלש הטומאות:
אבר מן החי שנחלק כו'. כתב הר"ב ואפילו חזר וחברן דאין חבורי אדם חבור. כדתניא בתוספתא. הר"ש ומתניתין היא בפרק דלקמן משנה ד. ועמ"ש במשנה ד פרק ט דחולין: