תומת ישרים על אבות דרבי נתן· רבי בנימין מוטל
פרק יח
הלכה א
לפועל שנטל קופתו כו'. גירסת רש״י ז״ל לעני שנטל קופתו ויצא לשדה מצא שעורין קצר ונתן בה מצא חטים קצר ונתן בה וכן פולין וכן עדשים וכשבאו לביתו בירר כל מין ימין לעצמו כך ר"ע כשלמד מרבותיו שמע דבר מקרא מרבותיו ואחריו הלכה ואחריו מדרש ואחריו הגדה נתן לבו לחזור עליהם ולגורסן עד שהיו סדורים בפיו ולא אמר אלמוד מקרא לעצמו מדרש לעצמו אבל כשנעשה חכם גדול עשה כל התורה מטבעות מטבעות סדר מדרש ספרי וספרא לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו והלכות לעצמן והגדות לעצמן. את זה כתבתי ממ״ש רש״י ז״ל שם להיותה גירסא אחרת וצריכה להבנת הברייתא השנויה פה וע״ש בגמ׳ ופרש״י ז״ל ואז תבין עד סוף הפרק ומאי איכא בין האחד לחבירו:
הלכה ב
ובמה היתה הגדה היום אמרו לו בפרשת כצ״ל: