תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי
סתרי יום הכפורים
יום הכפורים הוא יום הגלות המאור העליון ששאר מאורות זורחים משם הוא סוד העולם הבא שאין בו אכילה ושתיה לפיכך נצטוינו להתענות בו לרמוז אל המאור המתגלה ביום ההוא אשר בהתגלותו יופיעו כל מיני צהלה ושמחה וכפרה כי היום גורם ולפיכך נקרא יום הכפורים שמקנח כל מיני לכלוך ומעבירו מלפניו כענין שכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' וסוד הכתוב כי בתחלה וכפר ויקנח המקדש העליון ואמר יכפר לרמוז על המקנח ולפיכך בא בלשון נסתר ואתר כך עליכם ועוד עליכם בשבילכם שיעביר מן המקדש את הגלולים ואת רוח הטומאה לטהר אתכם מכל חטאתיכם ולפיכך באה העצה הנמרצת בשעיר המשתלח וכתוב וכפר על הקדש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם והיה ראוי לומר וכל חטאתם אבל תרמוז לנו התורה הנוראה שצריכים ישראל לעשות נחת רוח לכל חטאתם כדי לסתום את פיהם לבל יקטרג עלינו ולא עוד אלא שבשביל זה נעשה סניגור ביום ההוא והקב"ה שומע עדותו ומכפר עלינו והעולם ההוא לא יזכה אליו כי אם נקי הנפש לפיכך צריכים ישראל לנקות את נפשם ביום שהוא דוגמת עולם הנשמות ונקיון הנפש הוא לחזור בתשובה שלמה מדברים שבין אדם למקום ומדברים שבין אדם לחבירו ליכנס ביום ההוא נקי מכל חטא ופשע ומי שאינו מעביר טינא חלבו בדברים אלה ביום זה אין תפלתו מתקבלת אבל טובעת במקום הנקרא רפש וטיט והוא סוד מצולות ים ואינה עולה להתעטר בראשו של צדיק ונהגו לטבול לטהר עצמם כי נקיון הגוף מבוא גדול בנקיון הנפש כי ליכנס לעולם הבא יצטרך תחלה לטבול במקוה ישראל מושיעו ביום צרה כי דרך שם יעבור כי בכל מעשינו נצטרך לחקות הדברים העליונים ואז יעלו לרצון:
סוד חמשה ענוין כבר התעוררנו בסוד עץ החיים שמהלכו ת"ק שנה והם שערי העולם הבא וכנגדם חמשה ענויין ביום הכפורים מקום מוצאם ולפי שהעולם הבא אין בו אכילה ושתיה נאסרה אכילה ושתיה ביום זה ואסור ברחיצה וסיכה ושנינו המלך והכלה רוחצין וכו' וענין זה כי שני ריעים רוחצין פניהם מהמים הנוזלים הלבנון מקום מטעם וסכין בשמן העליון המצהיל הפנים העליונים אבל הענינים האלה אסורים לנו שלא להשתמש בשרביטו של מלך ואסור בנעילת הסנדל והטעם כי ביום זה אין נועלין דלת בפני לווין למעלה אבל שערי תשובה פתוחים לכל כי היום גורם ואסור בתשמיש המטה והוא בדוגמא עליונה כי הכלה ביום זה מקבלת מאם העולם ולפיכך נקרא יום הכפורים לרמוז לשניהם ולפי שביום זה מקבלת משם אין המלך משמש מטתו אבל זמן התשמיש כשמקבלת מן האב העליון והסוד בזה וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ולפיכך ותהי לי לאשה ולטעם הנעלם הזה באה הקבלה הקדושה באיסור תשמיש המטה ביום זה והדברים מופלאים ויקרים למעלה ידועים לזוכים אליהם וישרים למוצאי דעת:
סוד שעיר המשתלח כבר הודענו במה שקדם כי מחמלת ה' על עמו יעץ אותנו כמה עצות טובות להנצל מיד אחינו בני עשו היושבים בשעיר ומהם העצה נמרצת הזאת שהוא לשלח השעיר לעזאזל ובתחלה יש לדעת ולהבין כי המאורע ההוא שאירע ליעקב אבינו ע"ה עם עשו אחיו הכל היה סימן לבניו והוא עליו השלום בהצר לו הזמין עצמו לתפלה והוא סימן לנו בני הגלות כי אין לנו בעונותינו שעיר המשתלח אבל ונשלמה פרים שפתינו ואח"כ הזמין עצמו לדורון והוא סימן לנו בהיותנו על אדמתנו והנה הכ"ג בתחלה היה מתודה על השעיר עונותיהם של ישראל וכתוב ונשא השעיר עליו וגו' וכתיב ביעקב עליו השלום ויקח מן הבא בידו והם העבירות שנתלכלכנו בהם כל השנה שהשעיר נושא אותם מנחה לעשו אחינו כחו שיתבאר ואח"כ עזים מאתים וגו'. ומעתה הבן כי מה שבא בתורתנו הקדושה מענין השעיר כבר קדם לנו ענינו ברמז מימות אבותינו עליהם השלום ומה שהיה המעשה הזה ושל ראש השנה בשעיר ולא בעז ענין זה ידוע לחכמי האמת והוא כי כל מה שהדברים נמשכים מהאצילות הטמא ההוא למטה יותר נמשכת בהם הטומאה נמצא כל הרחוק מחבירו טמא מחבירו לפיכך כל הדברים הנמשכים מהשר ההוא אשר מגמת השעיר אליו כל מעשיהם בעז ששערו משוך יותר משאר בהמות והוא מורה על תוקף הדין כמו שהם מורים על חוזק האף והחמה אבל השר ההוא מלך על כלם ואין טומאתו כטומאתם אבל מקומו קרוב אל המקדש יותר מהם ולפיכך חלקו השעיר שאינו שעיר ואינו חלק אינו חלק בשביל מה שבו מהטומאה ואינו שעיר כי אין טומאתו חמורה כשאר תחתונים ולפיכך חלקו השעיר ולא דבר אחר ועוד יש בדבר ענין נעלם מצוי אצל בעלי הכשוף שכל מעשיהם בדבר שלא נזקק לנקבה מעולם הבאים מכחו כל מעשיהם בעת שנזקק לנקבה ולזה בשביל כבודו שהוא מלך נותנין לו שעור שלא נתן חילו לאחר והשעיר הזה היו נותנים לשר הנזכר במה שיתעסק בעוד שיכנס בן אצל אביו ובזה היו מעבירין אותו מן המקדש וזאת היתה עצה נפלאה כדי לכפר על ישראל והיה נהנה משלחן המלך ולפיכך שני שעירים ולא ידע כי בנפשו הוא כי כשישראל משלחין לו דורון זה שמח בנפשו שסעד עם המלך וסימן אף לא הביאה אסתר המלכה וגו' וכתיב ויבא המן ביום ההוא שמח וטוב לב ומיד מהפך בזכותן של ישראל והקב"ה שומע עדותו ומכפר עליהם והקב"ה מטיל לכל עונותיהם של ישראל על ראשו ומחלק אותם על עמו דכתיב ונשא השעיר עליו את כל עונותם וכתיב ותשליך במצולות ים כל חטאתם והוא משל על הנמשכים ממנו והוא מצולות הים האחרון וחושבים שהם מחנות גדולות שהעביר הקב"ה מישראל ונותנין להם ואין יודעין בענין הגדול הזה לפי שאין יודעין אלא הדבר המסור להם לדעת. וזה סוד ויאמרו אליו איה שרה אשתך וכתיב ועברתי בארץ מצרים וגו' וכמה שלוחים יש לו להקב"ה אלא שאינם יודעין להבחין בין טפה של בכור ובין טפה שאינה של בכור וכתיב והתוית תו על מצחות האנשים כדי שיודעו אצלם וזה סוד ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ולסוד זה צריך אדם להסתיר את עצמו בזמן ששולטין ימי הרעה לבל יריעו מזלו כענין שכתוב לך עמי בא בחדריך וגו' וכשהמאור העליון סוד העולם הבא משקיף על הבית האחרון ורואה שהמלכים אשר מלכו בארץ אדום עברו יחדו והאם שמחה עם בניה והאיר אל עבר פניה מיד פותח את אוצרו הטוב ומריק עליהם ברכה עד בלי די וחטאים יתמו מן הארץ וזה סוד לשון של זהורית שהיה מלבין שהאדום חלף הלך לו והלבן בא שהופיע הלבנון העליון המלבין עונותיהם ש ישראל שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים מצד האדום האדום הוה כשלג ילבינו מצד השלג העליון סוד טלית לבנה שנתעטף בה הקב"ה וברא את העולם וכתיב לבושיה כתלג חיור וגם בגלותנו זה סאין לנו בעונותינו כהן ולא מזבח ולא שעיר המשתלח ישראל נושאים רנה ותפלה כל היום כי הם ביום ההוא כמלאכי השרת גבורי כח מהללים ומשבחים שם כבוד מלכותו יומם ולילה לא יחשו כן ישראל דוגמתם למטה כל היום. בתפלה ותחנונים לפני אביהם שבשמים ואסתר המלכה באה אל המלך לבקש מלפניו על עמה וסימן כי נמכרנו אני ועמי וגו' כי אין הצר שוה בנזק המלך כענין שכתוב והכריתו את שמינו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול וזהו נזק המלך מיד מתמלא רחמים עליה ועל עמה וגוזר כל אותם הנקמות שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות באדום ושעתיד הקדוש ברוך הוא להעביר השר הזה מן העולם שנאמר בלע המות לנצח וגו' ומיד והמן נבעת מלפני המלך והמלכה וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ואו שהכרובים פניהם איש אל אחיו ואין שטן ואין פגע רע צריך להתודות ולפרט החטא וכל המתודה אין דינו מסור כי אם בידו של הקב"ה ורחום הוא ונחם על הרעה ולפי שהאדם קרוב אצל עצמו אינו נידון על פיו שנאמר אשר ירשיעון אלהים ואמרו רז"ל פרט למרשיע את עצמו והעושה כן הקב"ה מעביר לו על כל פשעיו דכתוב אמרתי אודה עלי פשעי לה' אחר ואתה נשאת עון חטאתי סלה ונתקנו חמש תפלות ביום זה שהוא כנגד היובל העליון וכנגד חמשים שעריו נתקנו ובזה נשלם מה שראינו לבארו בסתרי היום הזה במקום הזה ועוד יש סתרי סתרים נוראים בשני השעירים והם ושאר סתרי העבודה נכון יותר לחברם עם שאר סתרי התורה אם יגזור מן השמים בחיים ולפיכך לא ראינו להאריך בהם במקום זה הקדוש ב"ה יזכנו להתעדן בעדון העולם הבא שיום זה דוגמתו: