תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי
סוד הסוכה
בסכות תשבו שבעת ימים. סוד סתרי הסתרים בגנזי החכמה העליונה גנוזים בהתנוצץ ראשית המחשבה ממקום לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה נתפשטה המחשבה ההיא בסודה להאיר בעולם הבא והחכמה על מ"י נגלתה וישתלם בו ממנה ששה קצות עם בת שבע אם שלמה והם שבעת ימי הסוכה ולפיכך בסכת תשבו חסר סוד העששית שנראים מתוכה סוד המאורות שבעת ימים ימי הסוכה העליונה העומדים תמיד להריק השמן הטוב על סוכת דוד:
ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה אמר רבי רחומאי מאי דכתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך ולא אמר שלח אב אלא שלח תשלח את האם בכבוד אותה שנקראת אם העולם דכתיב כי אם לבינה תקרא מאי ואת הבנים תקח לך רבי רחומאי אומר אותם בנים שגדלה ומאי ניהו שבעת ימים בסוכות והיינו שבעת ימי השבוע שהם שבע איכא בינייהו יתר בקדש דכתיב בהו מקרא קדש והיינו אם עוד שם ומאי ניהו סוכות אמר ליה בית דכתיב בחכמה יבנה בית ומנא לן דסוכות קרי בית דכתיב ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית וגו' עד כאן. הבית הנזכר כאן רמו לה"א ראשונה ושבעת ימים אלה הם סוד שבעה ענני כבוד שהיו ישראל מוקפים בהם כדברי רבי אליעזר פרק קמא דסוכה ומפני זה אמרו רז"ל שחל שם שמים על הסוכה דתניא במסכת סוכה פרק קמא רבי יהודה אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה תלמוד לומר חג הסוכות שבעת ומים לה' מה חגיגה לה' אף סוכה לה':
שנינו סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה הטעם בזה מפני שהמעלות כלולות חדין ורחמים נמצא מדתן עשרים ולפי שלמעלה מהם אין עין שולטת אם עשאה בזה השעור פסולה ועוד יש בדבר סוד פנימי נעלם כי עשרים אמה כנגד עשרה מדרגות הנתפשות בהרהור הלב וכנגד עשרה ידיעות נעלמות בלתי נתפשות וכנגדן בחוץ עשרה נאצלות וביו"ד כלן נרמזות וחי חכם ויבן אח ואת. ומשם ולמעלה אין בהם וכל שכן במה שלמטה מהם יכולת להשיג והחיות רצוא ושוב וכתיב ברח לך אל מקומך פליאה דעת ממני ואם היתה פחותה מעשרה טפחים פסולה. והטעם כי הפוחת מעשרה מקצץ נטיעות כי אין הברכה שורה כי אם על דבר שלם ואין לפחות העשירית מן המנין לפי שהיא שלימות הכל והיא קשר כולם ועמה היחוד שלם ואין למאורות העליונות רשות להשפיע לתחתונים אם לא על ידה ואלו היו משפיעים שלא על ידה היה זה קצוץ נטיעות ולפיכך אין לפוחתה מן המנין וצריכה שלש דפנות כנגד האבות דפנות הסוכה העליונה ורבי שמעון שהיה מצריך רביעית אפי' טפח כדי שתהיה המרכבה שלמה, ושתהיה צלתה מרובה מחמתה לרמוז לנו שתהיה מדת רחמים גוברת על מדת הדין כי מי יוכל לסבול חום האש הגדולה ואנן צל סכך בעינן שמשם רחמים גמורים באים ולא צל דפנות שיש בהם דין וכבר כתבנו כי הסוכה תרמוז לעולם התבונה ואין שום טומאה מגעת לשם ולפיכך אם סכך בדבר המקבל טומאה פסולה אבל הדפנות שהם מקום שהטומאה נאחזת משם אם עשאן מדבר המקבל טומאה כשרה. ודע כי מי שאינו יושב בסוכה מעיד על עצמו שאין לו חלק באמונת ישראל והמקיים מצוה זו ומשים אל לבו מה שכתבנו בסודה ידע ויכיר כי יושב בימים העליונים סוד הסוכה העליונה והימים מכסים עליו ומגינים עליו בשעת צרכו:
ובמדרשו של רשב"י ע"ה כשאדם יושב בצל זה והוא צל האמונה השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה ואברהם וחמשה צדיקים אחרים באים לדור עמו הדא הוא דכתיב בסכת תשבו שבעת ימים אמר רבי אבא אברהם וחמשה צדיקים ודוד המלך באים לדור עמו הה"ד בסכות תשבו שבעת ימים כתיב ולא בז' ימים כענין שכתוב ששת ימים עשה ה' וגו' וצריך האדם לשמח בכל יום ויום באושפיזים אלו ואמר רבי אבא כתיב בסכות תשבו וכתיב ישבו בסכות הא כיצד ראשון לאושפיזים אלו ושני לבני העולם ראשון לאושפיזים כאותה של רב המנונא סבא כשהיה נכנס לסוכה היה שמח ועומד על פתח הסוכה מבפנים ואומר נזמן לאושפיזים והיה מסדר השלחן ועומד על רגליו ומברך ואומר בסכות תשבו תשבו אושפיזים קדושים מכאן ראיה שצריך לברך מעומד על הסוכה כדברי הר"ם ז"ל שני לשאר בני העולם מי שיש לו חלק בזרע קודש יושב בצל האמונה לקבל אושפיזים לשמוח בהם בעוה"ז ובעוה"ב וצריך לשמח לב הענוים כי חלקם בסעודה ההיא הוא זמון העניים ואם אינו נותן להם חלקם קורין עליו מקרא שכתוב אל תלחם את לחם רע עין נמצא שהסעודה ההיא שלו היא ואין להקב"ה חלק בה עליו כתיב וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ולא חגי ואמר רבי אבהו בכל ימיו של אברהם אבינו היה עומד בפרשת דרכים לזמן אורחים עכשיו שמזמנים אותו ושאר צדיקים עמו ולדוד המלך ואין נותנים להם חלק בסעודתם אברהם עומד מן שלחן ואומר סורו נא מעל אהלי האנשים וגו' וכלם מסתלקים אחריו יצחק אומר ובטן רשעים תחסר יעקב אומר פתך אכלת תקיאנה שאר צדיקים אומרים כי כל שלחנות מלאו קיא צואה ולא יאמר אדם אוכל ואשתה ואשבע בתחלה ואם ישאר דבר אתן אותו לעניים כי אם בתחלה צריך להרים חלק גבוה שהם מתנות העניים. רשב"י ע"ה אומר כל השמח במועדים אלה ואינו נותן חלק למקום נקרא שונא שכן רע רע עין שטן והמקטרג מסלקו מן העולם וכמה צרה וצוקה מסבב עליו ועל זה וחלקו של גבוה הוא זמון העניים כפי יכלתו של אדם כי בימים אלה הקב"ה בא לראות כליו שמשתמש בהם שהם העניים וכשרואה אותם בלתי שמחים עולה למעלה ומבקש להחריב העולם ואז באין לפניו בני הישיבה ואומרים רבון העולמים רחום וחנון נקראת יתגלגלו רחמיך על בניך אומר להם וכי כלום בניתי העולם אלא על חסד שנאמר אמרתי עולם חסד יבנה ואין העולם עומד כי אם על זה אומרים לפניו מלאכי השרת חנון פלוני שאכל ושתה ואפשר לו לעשות חסד עם העניים ולא עשה מיד נוטל המקטרג רשות ורודף אחריו ושנינו בכל סעודה של שמחה נמצא מקטרג ההוא ורואה אם אדם מקדים טובה לעניים או אם העניים בביתו מסתלק מן הבית ההוא אבל כשמביט ורואה ערבוביא של שמחה בבית בלא עניים ובלא קדימת טובה להם עולה לפני הקב"ה ומקטרג עליהם וכשיתן מתנה לעניים יתן להם בראשונה ולא שיקדים את עצמו ואם הותיר יתן להם ואם משמה האושפיזים ההם הקב"ה שמח עמו ואברהם קורא עליו אז תתענג על ה' וגו' ויצחק אומר גבור בארץ יהיה זרעו וגו' הון ועושר בביתו וגו' יעקב אומר אז יבקע כשחר אורך וגו' והלך לפניך צדקך וגו' שאר צדיקים אומרים ונחך ה' תמיד וגו' דוד המלך אומר כל כלי יוצר עליך לא יצלח אשרי הזוכה לכל זה ע"כ:
והואיל ובאה לידינו מצות הצדקה אגיד בה תעלומות חכמה. דע כי סגולת מצוה זו יחוד וחבור ע"ס בלי מה כי בהתעוררות הצדקה למטה נפתח המעין למעלה והאור והרחמים מתפשטים עד סוף המחשבה העליונה ודוד העני מתעשר והעושר ההוא מתפשט בכל העולמות של מטה וזה סוד הענקה האמורה בתורה כי האור הגדול נמשך מהענק העליון והעשיר שעושה צדקה למטה עם העני גורם שיתעורר העשיר העליון ונותן לדוד ואותה מתנה נקראת צדקה נמצא האדם למטה דוגמת בוראו וזה סוד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו נעשה בשותפות אחד כידוע לחכמי לב בצלמנו מסוד הצלם עשירים וזהו בצלמנו כדמותנו מסוד הדמות עניים וזהו כדמותנו וכמו שהם חסים וגומלים חסד זה עם וה כן יצטרך למטה שיחוס העשיר על העני ויגמול חסד עמו וזה סוד והלכת בדרכיו וכתוב בספרא דחכמתא רבתא דשלמה מלכא כל מי שחס על העניים ברצון הלב אין דמותו משתנה מדמותו של אדם וכיון שדמות זה נרשם בו שולט על כל הבריות הדא הוא דכתוב ומוראכם וחתכם יהיה וגו' וכולם זעים ויראים ממנו בשביל שמצוה זו מעולה מאד להביא האיש בדמותו של אדם על כל שאר מצות וסוד זה נודע לנו מנבוכדנצר גם אם חלם החלום ההוא כל עוד שהיה חונן דלים לא חל עליו כיון שהטיל עין הרע וקפץ את ידו כתוב עוד מלתא בפום מלכא וגו' מיד נשתנה דמותו והוטלה אומת הבריות עליו ונטרד מן העולם:
ודע כי המוכתר במצוה זו עושה שלום בפמליא ש של מעלה ובפמליא של מטה והוא סוד מה שכתוב אשרו שומרי משפט עושה צדקה בכל עת ובמסכת כתובות פרק נערה אמרו רז"ל וכי אפשר לו לאדם לעשות צדקה בכל עת רבותינו שביבנה ואמרי לה ר' אלעזר אומר זה הון בניו ובנותיו כשהם קטנים:
ובמדרשו של רשב"י ע"ה הודיעונו הסוד והוא כי העושה צדקה פותח המעין למעלה כמו שאמרנו והאור מתפשט עד הכלה הנקראת עח שלום ומשם ניזונין הכפירים השואגים לטרף הנקראים עת מלחמה ומסתלקים מן המקדש אל מקומם ושלום בכל ולפיכך אמר בכל עת וזה סוד וצדקה תציל ממות כי בהתעורר הצדקה למעלה שהם החיים המות חלף הלך לו ומודדין לו מדה כנגד מדה:
וכבר הודיענו שהעניים הם כליו של הקב"ה שמשתמש בהם ואם אינו מפרנסם כדי שינצל מדינה של גיהנם כדאיתא פרק קמא דבבא בתרא ובזה אנו מחזיקים במעוזו של הקב"ה וגורמים שלום למעלה ולמטה שנאמר יעשה שלום לי שלום יעשה לי. ודע כי העניים תלוים בדוד העני וכל החונן דלים נותן שלום בכנסת ישראל וגורם שפע וברכה בעולם וגורם און וחיל במקום הנקרא צדקה להניח ברכה אל בית מלכותו. ובפרק שואל אדם תניא ר' אלעזר הקפר אומר לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו שאם לו לא בא בא לבנו ואם לבנו לא בא בא לבן בנו שנאמר כי בגלל הדבר הזה ותנא דבי רבי ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם ואמר רב יוסף נקטינן האי צורבא מרבנן לא מעני והא קא חזינא דמעני אהדורי אפתחא קא אמינא. ובמדרשו של רשב"י ע"ה אחרו תלמידי חכמים כל העולם נזון בזכותן והם ניזונין בזרוע והקשו שם ואמרו תלמידי חכמים תלוין במקום הנקרא צדקה והם עוסקין בתורה שהיא. עץ חיים ובו העולם נזון נמצא שהם מוציאים מזון וברכה לעולם ולמה אין ממציאין לעצמם אבל ניזונים בדוחק ובצער גדול והשיבו כי החכם העוסק בתורה הוא עץ חיים ממש ועץ החיים אינו ניזון כי אם מן העולם הבא כידוע לחכמי לב. ואין המזון ההוא נמצא כי אם אחר שמסתלק מן העולם הזה ועתה נזון מפרי עץ ההוא והוא מקום העניים וזהו ששנינו והם נזונין בזרוע והיא זרוע ה' ולפי שהיא גבורה תחתונה והיא מדת הדין אינה נותנה לקרובים אליה כי אם בצמצום ובדוחק גדול כי כן מקבלת וזה אמרם דיו לעבר להיות כרבו ומכאן תבין ענין רבי חנינא בן דוסא שכל העולם נזון בזכותו ודי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת כי כן קבלת רבו:
וכן ענין רבי אלעזר בן פדת בפרק סדר תעניות ושאר צדיקי ישראל וגם אם יש עוד סתרים נוראים בענין הגדול הזה אין זה מקומם אבל כתבנו זה לנחם לב העוסקים בתורת אלהיהם וממיתים עצמם עליה מבקשים לדעת דרכיו ללכת בהם וסובלין יסורין לעבודתו והם בזה העולם כעפר לדוש ואל יתמהו חסידי ישראל ואל יתיאשו בראותם רשעים בשלוה והם בצער כי כן כחם למעלה שוכבת לעפר שומעת חרופיה ושותקת כי יש להם לדעת כי בהשפלתה ישפלו ובהתנשאה יתנשאו ובהתחדש כנשר נעוריה יתחדשו גם הם כי הם תלוים בה ואם הם בזה העולם בצער כמה מצעות גדולות מוכנות להם לעולם שכלו ארוך כמו שמצינו בר' אבהו וברבי אלעזר בן פדת ועליהם כתיב עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו למחכים לו ואינם רוצים לאכול עולמם בחייהם עד יבואו אליו יעשה הוא העולם הבא עולם היובל המוציא אותם לחירות. המקום ברוך הוא יזכנו לעדון הגדול ההוא עם שאר חסידים אמן: