תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי
סוד ברכת נשואין
ואכתוב בתחלה טעם פרו ורבו גרסינן ביבמות פ' הבא על יבמתו תניא ר' אליעזר אומר כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים שנא' שופך דם האדם באדם וגו' ואתם פרו ורבו רבי עקיבא אומר כאלו ממעט את הדמות שנא' כי בצלם אלהים וגו' ואתם פרו ורבו בן עזאי אומר כאלו שופך דמים וממעט את הדמות, כבר כתבנו דוגמת בנין האדם ומה שרומז ואיך כוננו הקב"ה בדוגמא עליונה והשפיע לו השי"ת הנשמה להדריכו בדרך ישרה לדעת ולהכיר את יוצרו וסיבת ביאתו לעה"ז והוא כדי שיתפשט המציאות האמיתי עד אין תכלית מטה ומעלה בלי הפסק ובעוד בו הרוח צריך להשתדלו להרבות הדמות העליון בעולם להראות שאין לו הפסק וכשהאדם הולך בדרך ישרה הנה המדה כלולה מצדיק של מעלה ומצדיק של מטה ומתחדשות הנשמות לבא כבראשונה בהתקרב אליה הנהר שאינו פוסק והמציאות מתפשט לאין סוף וזה אי אפשר בלא אשה כי זכר ונקבה בראם. ולזה אמרו בפרק הבא על יבמתו אמר ר"א כל מי שאין לו אשה אינו אדם שנא' זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם. כי צריך להיות האדם דוגמת היצירה העליונה דו פרצופין כתפארת אדם לשבת בית ובזה יקרא אדם שלם ואז תשרה הברכה במקום שלם ובחבור התחתון מתעורר העליון והכל מתברך מן המקור כי נותנין לו כח לעשות חיל והאילן מחדש פירותיו ונותנן בבית גנזיו ומשם יוצאות ובאות לעולם. נמצא העוסק בפריה ורביה סבת התפשטות המציאות הקדוש לאין תכלית וזוכה לנחלה בלי מצרים והמתרשל בזה הנה הוא ממעט הדמות לבל יתפשט ובזה הנהר היוצא מעדן פוסק מלהשקות את הגן לגדל פירותיו נמצאת ארץ החיים יבשה כי רחק ממנה מנחם אור עיניה ושנות חייה והדין מתעורר והרי הוא רוצח שופך דמים ומודדין לו מדה כנגד מדה כי יתפסק ויכרת מחיי הע"ה כי לא הניח שורש להציל נפשו לאור באור החיים ויקלע בכף הקלע ולא יועילוהו תורתו ומעשיו וכמו שכתוב יראה ורע יאריך ימים בעולם שכלו ארוך ואו חפץ ה' שהיה התורה בידו יצליח ומכלל הן אתה שומע לאו:
גרסינן בפ' הבא על יבמתו א"ר תנחום בר חנילאי כל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה בלא שמחה בלא ברכה וכו' במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה כו' רבא בר רב עולא אמר אף בלא שלום דכתיב וידעת כי שלום אהלך וגו'. הנה הודיעונו היות האשה סבת כל הטובות האלה לפי שבה הוא השלמות ובדוגמא זו למעלה סוד בצלם ודמות כי תשוקת העליונים להריק ברכה אל בית דוד ובסבתה מתברך המלך שלמה וזהו שאמר עליה אחותי רעיתי. ואמרו רז"ל במדרש חזות רעיתי מפרנסתי וכשהמלך מרוחק מן המלכה כפי התעוררות התחתונים אין המלך שלם כי אינו אלא חצי אדם ואין טובה אלא על דבר שלם ועל השלמות תחול הטובה. בלא ברכה שהברכה נמנעת מלבא לפי שאין שם על מה שתחול והשמחה נמנעת בזה. בלא תורה שהאשה הידועה נקראת תורה שנאמר ראה חיים עם אשה וגו'. בלא חומה כי נקבה תסובב גבר והאשה יושבת בשער שומרת לבל יקרב איש זר אל הקודש ואחר שאין לו אשה הרי הגדר פרוץ והכנעני נכנס לחפש בגנזי המלך. בלא שלום כי נסתלק השלום מן הארץ ועת מלחמה באה בה והמבין כל זה ידע ויכיר ענין הזווג על בוריו וישתדל לישא אשה לשם שמים ולא יפנה אל רהבים. ובהתקדש האדם עם אשתו על הכוונה הזו יתן לכחות העליונות מקום לפעול בקדושה ובטהרה ותבא אליו הנפש ממקום קדוש ואם תלמיד חכם הוא יביא ענף מהשורש כמוהו וכבר כתבנו למעלה מה שיש בו די בענין זה:
שנינו בתולה נשאת ליום הרביעי ואמרינן טעמא שמא יהיה לו טענת בתולים וישכים לב"ד ובמדרשו של רשב"י ע"ה הקשו יום חסרונה של בתולת ישראל כי ביום רביעי נתמעט הירח לא היה ראוי שבו יהיה שלמות לבתולה אחרת והשיבו כי נתקנו נשואי בתולה ברביעי להראות קיום ומעלה בבתולת ישראל כי אף אם נתמעטה ביום ההוא הנה יש לה נחת רוח למטה בנשואי בתולה ובת קול אומרה אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו' ולטעם זה בתולה נשאת ליום הרביעי וצריך לתקן חופה מכלים יקרים לכבוד הכלה הנזכרת בשיר השורים שהיא מזדמנת בשמחת הכלה של מטה שהיא דוגמתה והחופה ההיא דוגמת החופה העליונה שהכלה שרויה בתוכה והיא כלילת יופי מכמה גוונים יקרים כי הכלה העליונה והתחתונה עומדת בדוגמא אחת ואת מתברכת מז' ברכות סוד שבעה נהרות מריקים עליה השמן הטוב וזאת מתברכת בשבעה ברכות דוגמת השבעה העליונים:
ברכה א' בפה"ג סוד היין המשמח אלהים ואנשים והתעוררות השמחה הבאה אליו מצד הגבור' והיין ההוא עושה פרי ועץ החיים עושה פרי בהתעוררו' זה וגפן זאת נוטלת הכל ועושה קציר כמו נטע לפיכך ברכה א' על היין, ברכה שניה שהכל ברא לכבודו סוד העמוד שעליו העולם עומד ונקרא כל שהוא כלל הכל והוא סוד הברית שסוד החבור תלוי בו והוא מקבל השמן הבא אליו ממה שעליו לעשות פירות בגפן ההיא. וכבר ידעת כי השמן הטוב יורד מהמוח דרך חוט השדרה אל המעור ומשם בארה שבע וזה התעוררות הימין כי אין הפרי אלא משם השמאל מעורר השמחה הימין גומר הפעולה אחר כך נכלל הימין והשמאל זה בזה. והוא סוד האדם בשלמותו ולפיכך ברכה שלישית יוצר האדם איש יושב אוהלים. מכריע ראשון הבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה והוא האדם הגדול, ברכה רביעית אשר יצר את האדם בצלמו סוד העמוד הימיני יכין המכין המן הבא מגבעת הלבונה ושולחו אל הארץ התחתונה פני יהושע כפני לבנה. ברכה חמישית שוש תשיש ותגל עקרה עקרת הבית רחל הקטנה עיקר הבית בקבוץ בניה מארבע כנפות הארץ בסוד עמוד השמאלי בועז אשר לו העוז והגבורה ומתחבר עם העמוד הימני לקבץ נפוצים ולהכניסם בין ברכים סוד למודי ה' והטעם ששתי ערבות שבלולב אינם עושים פרי אבל קבוץ הבנים הוא הפרי שלהם ואין מי שיעורר קבוץ הבנים אל האם כי אם הנביאים. ברכה ששית שמח תשמח רעים אהובים מקום הריעות והשמחה והאחוה הוא יסודו של עולם ולמי כל חמדת ישראל וצדי"ק וצד"ק שני רעים אהובים זה דודי וזה רעי ואינם נפרדים זה מזה שני עפרים תאומי צביה הרועה בשושנים. ברכה שביעית היא המעמדת הכל וממנה מתברכים כל המאורות והיא כלל עשרה מאמרות ולפיכך יש בברכה זו עשרה מיני שמחה והם ששון. ושמחה. חתן וכלה. אהבה ואחוה. גילה. דיצה. שלום ורעות. עד כאן סוד שבע ברכות עליונות שיורשת הכלה העליונה ולפיכך דוגמתן לכלה התחתונה שהוא דוגמתה למטה והכונס בלא ברכה בכלל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה. שגוזל אביו ואמו, ובכלל וה הבא על הפנויה ואף אם טבלה הרי הוא גוזל השם ברוך הוא ושנינו כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. והטעם כי כמו שבזמן נדתה אין האיש בביתו כי קצר המצע מהשתרע לקבל אשה ובעלה ורעה סוד נעלם. ואז אין ברכה שורה כי אין האדם שלם ואין מתיחדים כי אם בברכה ולזה כל עוד שאין הברכות נמשכות מלמעלה הכלה אסורה. ודע כי הידיד נקרא כל והכלה היא ה"א אחרונה ובהתחבר צדיק עם צדק נקראת כלה והרי היא מותרת לבעלה. כי נמשכו אליה מי הברכה העליונה וכן למשה האשה אסורה לבעלה בלא ברכה לפי שהיא בדוגמא עליונה: