תולדות תנאים ואמוראים· הרב אהרן הימן
סימני הש"ס · זבחים
זבחים ה: [סימן הגש בשר], וצ"ל הנש נשד, והמה רמז על מה שאמרו שם יתיב רב הונא ורב נחמן ויתיב רב ששת גבייהו, ואח"כ אמרי יתיב רב נחמן ורב ששת ויתיב רב אדא בר מתנה גבייהו.
שם ז: [חטאת על מי מכפר עולה לאחר דורן סימן], שם פירשה הגמרא הכונה.
שם ח: [שלו קבאיצן ממהר בצא בא סימן], "שלו" הוא אבוה דשמואל, ור' אילא דדרשי אי הוה כתיב וזבח, "קבאיצן" הוא ר' יעקב א"ר אבין , ר"י בר' אבין, רב יצחק, מ"ז בריה דרב נחמן, "ממהר" הוא מר זוטרא, רב יימר בריה דר' הלל מתקיף וממאי דמותר פסח, "בצא" ר' אבין ורב חנא בגדתאה מתקיף ומי מצית אמרת, "בא" הוא אבוה דשמואל, ובדק"ס נמצא גרסאות שונות וכולם משובשים.
שם מז: [ולא תותר, ולא תותר, אנינות, וטומאה, טומאה, יחיד ויחיד, ציבור סימן], הסימנים הללו שייכים לדעיל דפריך רבא בר אהילאי לא תותר אנינות, לא תותר טומאה, ותותר טומאה אצל כה"ג, בקרבן יחיד – בקרבן ציבור.
שם מט: [היקש וגזירה שוה קל וחומר סימן], פי' דבר הלמד בהיקש מהו שילמוד בג"ש, או דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקו"ח, או איפכא, וחסר תיבת "ובנין אב".
שם סט. [קץ חפץ סימן], ומפרש הגמרא אביא המולק קדשים בחוץ, ומולק חולין בין בפנים בין בחוץ.