תולדות תנאים ואמוראים· הרב אהרן הימן
ס
סבא
כבר ידוע מה שכתבו התוס' בחולין ו. ד"ה אשכחיה שיש מפרשים דכ"מ שמזכיר ההוא סבא הוא אליהו, אבל התוס' דחו זה משבת לד., ואנחנו לרגל מלאכתנו נביא כ"מ שנזכר ההוא סבא בש"ס.
ברכות ה: תני ליה (לר' יוחנן) ההוא סבא משום רש"בי.
ושם ח: א"ל (לרב ביבי בר אביי) ההוא סבא ובלבד שלא יקדים.
ושם מג. כי נח נפשיה דרב - עד דאתא ההוא סבא וכו'.
ושבת כג: אמר לה (לאשתו דרב יוסף) ההוא סבא.
ושם לד. א"ל (לרש"בי) ההוא סבא כאן קיצץ בן זכאי - אמר ההוא סבא בן יוחי טיהר ביה"ק - יהיב ביה עיניו ונעשה גל של עצמות
ושם צה: בעי מיניה ההוא סבא מר"ז.
ושם קיט. א,ל ההוא סבא (ליוסף מוקיר שבא) דיזיף שבתא פרע שבתא.
ושם קמא: א"ל ההוא סבא לר' אבהו.
ופסחים טו: א"ל ההוא סבא לר' ירמיה.
ושם נ. א"ל ההוא סבא לרבא לעלם כתוב.
ושם נג: א"ל ההוא סבא לרב יהודה יישר.
וסוכה נג. תני ליה ההוא סבא לאביי.
ותענית כא. אתא ההוא סבא תני ליה לאילפא.
וחגיגה כה: א"ל ההוא סבא לרבה בר עולא.
וכתובות סב: שר"ע שמע לההוא סבא דקאמר לה (לאשתו) עד כמה קא מדברת אלמנות חיים וכו'.
וגיטין עו: א"ל ר' אלעזר לההוא סבא.
וקידושין יב. א"ל ההוא סבא לרב יוסף.
ושם עא. אמר שמואל משמיה דסבא.
וב"ב עה: אמר רבא אמר לההוא סבא.
ומכות יא: אמר ההוא סבא מפירקיה דרבא שמיע לי.
ושם יט: תנא להו ההוא סבא (לר' חנינא ור' הושעיא) בדר' שמעון ב"י.
וזבחים יב: א"ל ההוא סבא לר' ירמיה כי פתח ר' יוחנן.
ומנחות כח: אמר שמואל משמיה דסבא (ופרש"י משום זקן אחד).
ושם לז. אתא ההוא סבא תנא ליה לרבי.
ושם מג. א"ל ההוא סבא לר' מני הכי עבדי קמאי דקמך ואצלח עיסקייהו.
וחולין ו. אשכחיה ההוא סבא לר"ש בן אלעזר - לר' יצחק בר יוסף.
ושם כח: א"ל ההוא סבא לר' ירמיה.
ושם קכא: א"ל ההוא סבא לר"א הכי א"ר יוחנן.
ונדה ח: א"ל ההוא סבא לר"ז.
ושם ט: בעא מיניה ההוא סבא מר' יוחנן.
ושם כז: א"ל ההוא סבא לר' אמי אסברא לך טעמיה דר' יוחנן.
ומע"ש פ"ג סה"ג חד סבא אמר לר' חנינא ולרי"בל אבובון לא הוו עבידון כן.
ובכורים פ"ב ה"ב חד סב שאל לר' יוחנן.
ושם פ"ג ה"ד תניח חד סב קמיה דר"ז.
וחולין ירושלמי (הנדפס כעת) נד: חד סב שאל לר' יוחנן - א"ל ניכר אותו האיש שין לו מח בקדקדו.
ומכמה מקומות אנו רואין בבירור כדעת התוס' שאין זה אליהו.
סבא קרויא
בשבת מה: בעא מיניה ההוא סבא קרויא ואמרי לה סרויא מר' יוחנן, ופרש"י סרויא - קרויא ע"ש מקומן.
סבה (או סבא)
ר' ניחא בר סבא יבמות רפ"ט וכלאים רפ"ט.
סבי
בברכות כב. וחולין קלו: נהוג עלמא כהני תלת סבי, כר' אלעאי - ור' יאשיה - וכר"י בן בתירה.
סבי דבי רב
בב"ק עה. אמר רבא קפחתי לסבי דבי רב ופירש"י שהוא רב המנונא שנקרא כן כסנהדרין יז:, אבל שם אמרו אך אמרי בי רב, רב המנונא, ובתוס', שם מפרשים שהוא רב הונא.
סבי דהגרוניא
בשבת יא. וכן תנו סבי דהגרוניא, אר"א בר' צדוק.
סבי דמתא מחסיא
בב"מ סח. אמר רב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסיא.
סבי דנזוניא
בקידושין כה. שלא אתו לפיקריה דרב חסדא א"ל לרב המנונא זיל צנעינהו - אמרו ליה לאו המנונא אלא קרנונא.
סבי דסורא
בסנהדרין יז: אמרו שהמה ר"ה ורב חסדא.
סבי דפומבדיתא
בסנהדרין יז: אמרו שהמה רב יהודה ורב עינא, ונזכרו עירובין עט: ופירש"י שם רב יהודה וישיבתו, ופסחים קיז: אמר רבא אשכחתינהו לסבי דפומבדיתא (רב יהודה ורב עינא, רשב"ם), וקשה מאוד להבין דבריו הקדושים, איך יאמר רבא כן על רב יהודה, אבל האמת שישיבת רב יהודה אף לאחר פטירתו היתה נקראת על שמו יען שהוא היה המיסד, וכדמצינו ע"ז מח. אמר אמימר אמו לי סבי דפומבדיתא וידוע שאמימר היה הרבה דורות אחר רב יהודה.
וכן חגיגה יג. רב יוסף הוה גמיר מעשה מרכבה, סבי דפומבדיתא הוו תנו מעשה בראשית א"ל ליגמרוי מר מעשה מרכבה, אמר להו אגמרון לי מע"ב, בתר דאגמרון, לא רצה הוא לגומרן מעשה מרכבה, וזה אי אפשר לומר על רב יהודה.
סביא
ביבמות טז. טז: ר' יוחנן וסביא דאמרי תרוייהו. ושם פו: פליגא בה ר' יונתן וסביא ומשמע שם שהוא שם חכם.
סבטא בן אלם
נזכר סנהדרין סד. שעבד לפעור בשוגג. ואין ידוע אם היה צורבא מרבנן, (ורש"י פירש אלם שם מקום).
סבר
ערך בן סבר.
סברין
ר' יצחק בן סברין זבחים ט..
סגנאי
ר' מנחם בן סגנאי עדיות פ"ז מ"ח, וביוחסין השלם גרסת יעב"ץ סנואי. ומצינו איכ"ר פ"א-לט ר' יהודה בן סיגנא, אך שם צ"ל בר סיסין.
ר' סובייה
בירושלמי פסחים פ"ו סה"א רש"בל בשמו, אך צ"ל כדמובא המאמר עירובין פ"י ה"יב שר"בל בשם לוי סיבייה. וכן הוא האמת כדמצינו יומא פ"ח ה"ו שאמר בשמו אך שם חסר תיבת בן לקיש.
סוגא
ערך פוגא.
סוטר
ר' שמואל בר סוטר ברכות פ"א ה"א.
סומה בר כתבה
במדבר רבה פ"יד-א אמר בשם רש"בל, וגרסת הרד"ל בר רקתא.
סומכוס בר יוסף
(תנא דמתניתין).
שם אביו נזכר אך פ"א בירושלמי ברכות פ"ב ה"א שאמרו שם סומכוס בר יוסף אומר כל הסומך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, והמאמר מובא ברכות יג: ושם סתם סומכוס.
והיה בר א"י כמפורש ב"ב עג., ובספר דרכי המשנה נפל טעות שהיה בבלי.
הוא היה תלמידו הגדול דר"מ, וכמו רבו שאמרו עליו שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו יען שהיה חריף גודל, כן נאמר על תלמידו כעירובין יג: תלמיד אחד היה לר"מ וסומכוס שמו שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה מח' טעמי טומאה וכו'. ומה שמצינו סנהדרין רפ"ד תלמיד ותיק היה [לר"מ] והיה מטהר את השרץ וכו' ההוא תלמידא קטוע מטורא דסיני הוה, לא קאי אסומכוס כי תיבת לר"מ היא הגהה מאיזה מעתיק כי המאמר מובא עירובין יג: ושם תלמיד אחד היה "ביבנה", וידוע שר"מ היה באושא.
ונזכר במשנה שלש פעמים בעירובין פ"ג מ"א שאומר מערבין לישראל (אך) בחולין, ושני פעמים בשם ר"מ כב"מ פ"ו מ"ה וחולין פ"ה מ"ג. וב"ק מו. אר"י אמר שמואל זו (משנתנו) דברי סומכוס.
ובברייתא אמר משום ר"מ יומא יח., יבמות צ., כתובות לו., ב"מ פ., נדה ח: כא:.
והיה גדול כ"כ עד שר' נתן שאל תואה מפיו ככתובות נג. ששאלו ר"נ איך אמר ר' יהושע, וזה יען שידע ר"נ שר"מ מסר לו רובי תורתו.
וכן חולק עם ר"נ כב"ב עג., ועם ר"א בן יעקב כב"מ כט:.
ובנזיר מט: יסופר שלאחר פטירתו של ר"מ א"ר יהודה אל יכנסו תלמידי ר"מ לכאן מפני שקנתרנים הן - דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי ר"מ - כעס ר' יהודה - א"ר יוסי יאמרו מאיר שכב, יהודה כעס, יוסי שתק, תורה מה תהא עליה?
דבריו בהלכה מצינו שבת כו. אמר כל היוצא מן הבשר אין מדליקין בו אלא בשמן דגים.
ושם כז: סוככת בטווי פסולה.
וב"ק יז: צרורות וחזיר שהיה נובר באשפה - תרנגולים שהיו מפריחין - מהדסין - והזיקו משלמין נזק שלם.
ושם עה. בדין תשלומי ד"וה.
ושם קיב. הגוזל והניח לבניו, גדולים חייבים להחזיר, קטנים פטורין.
ודינו המפורסם בכל הש"ס ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה כב"ק לח: מו., ב"מ ב: ו. צח: ק., ב"ב קמא..
והדין בב"מ סט. שחייב לטפל באתונות יח' חדש.
וב"ב סג. האומר תנו חלק לפלוני בכור אין פחות מרביעי.
ושם יב. אמר סומכוס האומר לחבירו מנת בכרם אני מוכר לך לא יפחות מג' קבין ור' יוסי אמר אין אלו אלא דברי נביאות.
ובהוריחות ג: חולק עם ר' אלעזר.
והיה בקי בלשון יון כנזיר ח: שאמר הן אחת, דינון שתים וכו' והוא לשון יוני.
וכן נזכר תענית יז..
האומרים בשמו מצינו אך יהודה בן נקוסה כב"ק לט:.
וכפי הנראה האריך ימים, כי כשבא רב לא"י וזה היה בל"ס כבר כשהיה רבי נשיא אז היה עדיין סומכוס בחיים ככתובות פא. א"ר אבא שאלתי את סומכוס, ופי' רבינו האי גאון שזה ר' אבא הוא רב כדמובא בערכו באריכות.
סורחב בר פפא
נזכר כתובות יז: אמר משמיה דזעירי, והוא אינו בן רב פפא הידוע, אך בן ר"פ סבא.
סורמקי
רב חביבא בר סורמקי יומא י..
רב סחורה
בנדרים כב: משתבח ליה רבא לר"נ ברב סחורה דאדם גדול הוא ובקשו ר"נ כשיבא אצלו יביאהו לפניו. וקרה שהיה לו נדר להתיר ובא לפני ר"נ ולא יכול למצוא פתח חרטה ואיקפד ר"נ וא"ל זיל לקילעך, נפק רב סחורה ופתח פתחא לנפשיה איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם וכו'.
והיה תלמידו דר"ה כדמצינו תמיד רבא אמר רב סחורה אר"ה כברכות ה. כו., שבת כד., עירובין נד., יבמות קו., ב"ק כא., סנהדרין מט:, מנחות מ:.
ובב"מ לג. שנחלקו איזהו רבו שחייב בכבודו יותר מאביו וא"ר יוסי אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זה הוא רבו, ואמר רבא ע"ז כגון רב סחורה דאסברן (פירוש המשנה של) זוהמא ליסטרון [מה היא] וכבר האריכו התוס' ביבמות קו. וע"ז יט. ובסה"ד מקשה איך יאמר רבא שאסבריה אך המשנה הזאת הלא מצינו שהיה רבו מובהק כי אמר משמו כמה הלכות, אך העיקר כמו שאמרו התוס' סנהדרין מט: שכל מה שאמר רבא בשמו המה אך הלכות ר"ה, ומה שקבל ממנו בעצמו הוא אך פירוש המשנה, ואין להאריך יותר.
ומצינו ר' אבינא בר סחורה פסחים פ"י ה"ה, ר"ה בר סחורה חולין קז..
סטינא
אר"ל. נזכר ב"מ קיז. ופירש"י שם חכם תלמיד ר"ל.
ר' סידור
נזכר חלה פ"ב ה"א תנא ר' סידור מסייע לר' מנא, ובשבת פ"ז רה"ב א"ר סידור, יהודה ברבי למד מכשירין ששה ירחים לסוף אתא חד תלמיד מן ר' סימאי ולא ידע להשיבו וכו'.
סילני
נזכר שביעית רפ"ג שאל גר' חייא בר בא, (ובסה"ד איתא שבועות בטעות).
רב סימא בריה דרב אידי
נזכר מנחות כה. הקשה לרב אשי.
ר' סימאי - סימיי
(תנא דברייתא).
הוא היה בר א"י כדמשמע קידושין יב. כי אתא רב דימי אמר שיער ר' סימאי בדורו וכו'.
והיה לערך בזמן רבי אך האריך ימים אחריו כדמצינו ב"מ צ: בעי מיניה ר' יונתן מר' סימאי חסמה מבחוץ מהו - א"ל מבית אביך (שהיה כהן) אתה למד יין ושבת אל תשת. וזה ר' יונתן אי אפשר לומר שהוא תלמידו דר' חייא כי הוא לא היה כהן כמבואר בערכו, אך הוא ר' יונתן חבירו דר' יאשיה ושאל לר' סימאי לנסותו, וראיה לזה מירושלמי תרומות פ"ט ה"א שמובא המאמר הזה בשם א"ר אבין, ר' עקיבא שאל את רש"בי "מיבדקיניה" חסם מבחוץ וכו'.
וכן הוא הכונה בבבלי ששאלו ר' יונתן למיבדקיה.
ונזכר שבת מז. ומגילה ח. דת"ר ר' סימאי אומר מנה הכתוב שהים וכו'.
ויבמות פג: דתניא ר' סימאי אומר מן הכל עושה ר"ע ממזרין וכו'.
ובסנהדרין פג" דתניא רס"א מנין לטבול יום וכו'.
ושם צ: תני רס"א מנין לתח"המ מן התורה.
וכן נזכר בתוספתא שבת פ"יב אחר ראבר"ש, ובספרי האזינו-ב.
וכן נזכר סוטה מ. אחר רב ושמואל, וזה מסידור הש"ס לענין הנוסח דמודים דרבנן.
ובר"ה יט: דרש ר"נ בר ר"ח העיד ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי.
וכן מצינו דרש ר' סימאי כשבת פח., מכות י..
ומצינו יומא י. פליגי בה ר' סימאי ורבנן ואמרי לה ר' סימון ורבנן (והוא יען ששמותיהן קרובין זל"ז לכן היו מסופקין בישיבה מי מהן אמר), ובזה זכינו להבין הירושלמי ב"מ פ"ד ה"ה יעקב בר זבדי ר' יוחנן בשם ר' סימון כל מע"ש, וידוע שר' סימון היה תלמידו דר' יוחנן, אך הוא ט"ס וצ"ל בשם ר' סימיי וראיה לזה מצינו במע"ש פ"ד ה"ב איתא המאמר בפירוש ר' יעקב בר אידי בשם ר' סימיי, ונשמט אך תיבת ר' יוחנן מאמצע.
וכן מעשרות פ"א ה"א ר' יוחנן בשם ר' סיסיי צ"ל סימיי.
וכן ר"א אמר בשמו כמע"ש פ"ב ה"א.
ר' חייא בר אבא א"ר סימאי כסוטה יא., סנהדרין קו..
נהרדעא בשמיה כסוטה מ..
וביבמות עד. ריש לקיש אמר ר' סמיא ונראה שצ"ל א"ר סימאי.
והיו לו תלמידים רבים כדמצינו שבת פ"ז רה"ב א"ר סידר, יהודה ברבי למד מכשירין ששה חדשים לסוף אתא חד תלמיד דר' סימאי ושאל ליה וכו'.
וביצה פ"ג ה"ב חד תלמיד מן דר' סימאי אזל לאנטרדס וכו'.
ובקידושין פ"ג ה"טו ר' סימאי הורה בכפר ספירייא הלכה כר"ט.
והיה גדול כ"כ בעיני חכמי דורו (שזה היה לערך בזמן ר"ג בר רבי ור"י נשיאה) עד ששלחו אותו ור' צדוק ג' לעבר שנה בלוד (שהיא ביהודה) ושבתו באונו והורו בטרפחת כרבי בזפק כחולין נו:.
וזכה לבן גדול הדור אשר זכה להקרא בשם ר' מנחם בנן של קדושים כפסחים קד., ולדעת התוס' שם ד"ה דלא שגם אביו ר' סימאי היה איש קדוש.
ר' סימאי בר קיסי
נזכר פסדר"כ ספ"יז קלד. אמר בשם ר' יוחאי. ובשהש"ר פ"ח-פ:ו-ג. גרס ר' סימון בן קוזות בשם ר' לוי.
סימון
ר' יהודה בר סימון ב"ק מז:.
ר' יוסטי בר' סימון עירובין פ"ו ה"ד.
ר' יוסי בר' סימון מע"ש פ"ד ה"ב.
לוי בר סימון חולין קמא:.
ר' סימון
היה תלמידו דרי"בל כדמצינו ר' סימון ארי"בל ב"ק קטו:, ערכין טז., ברכות פ"א ה"ה, פ"ד ה"א, שביעית פ"ו ה"א, תרומות פ"ח ה"ג, שבת פ"ח ה"א, עירובין פ"י ה"יב, יומא רפ"ה, סוכה פ"ג ה"א, ביצה פ"א ה"ז, מגילה פ"א ה"ה, פסחים רפ"י, ועוד בכמה מקומות.
וברכות פ"ו ה"ח ר' סימון ר' תדאי בשם ר' יהושע וצ"ל רי"בל כבדפוס ווינציא, ב"ר פ"ד-ו, פ"לט-ב, ויק"ר פ"א-ג, פ"לד-יא, במ"ר פ"ב-יח, ד"ר פ"ה-ח.
וכן אמר הלכה בשם ר' איניני בר סיסיי כפסחים פ"י ס"הו, יומא פ"ג סה"ה.
בשם ר' חילפיי כשביעית פ"ו ה"א.
בשם ר' חנינא כמו"ק פ"ג ה"א.
בשם ר' יוחנן כפסחים פ"ד סה"א.
ומה שמצינו ב"מ פ"ד ה"ה ר' יוחנן בשם ר' סימון כל מע"ש שאין בקרנו שוה פרוטה אין מוסיף חומש הוא ט"ס וצ"ל כדמובא מע"ש פ"ב רה"ב ר' יעקב בר אידי [ר' יוחנן] בשם ר' סימיי.
בשם ר' יונתן דבית גוברין כיומא פ"ז ה"ג.
בשם ר' נתן כויק"ר פ"י-ו.
בשם ר' שמואל בר נחמן כברכות פ"א ה"ה, מגילה פ"א ה"א.
בשם ר' שמעון בר אבא כאיכ"ר פ"א-לא, ב"ר פ"ט-יא.
בשם ר' שמעון בן חלפתא כשהש"ר פ"א-ט.