תולדות תנאים ואמוראים· הרב אהרן הימן
ב
ר' בא
כמעט כל האמוראים הנקראים בבבלי ר' אבא נקראים בירושלמי בקיצור לשון בשם "ר' בא" וכן בזהר נמצא תמיד ר' בא והוא ר' אבא.
באדן
ביוחסין מביא מערוך שהוא שם חכם, ולא נמצא בערוך, ונראה שהטעות בא בערוך ערך באדן מביא מסוף ערלה, ורימוני באדן, פי' שהוא שם מקום וגרסא מוטעת נזדמנה להיוחסין שהיה כתוב שם אדם או שם חכם.
באלי
תלמדו דר' חייא בר אבא כתענית יח. שאמר משמו ורח"בא א"ל אסברא לך, (ופרש"י באלי, שם חכם), וברכות כה: אמר באלי א"ר יעקב ברה דבת שמואל, ובשבת יז: אמר באלי אמר אבימי סנוותאה, ובע"ז לו. גרס אבימי נותאה.
באתה
ערך בהא.
בבא
(בני בבי, עזרא פ"ב-יא).
ר' יהודה בן בבא עירובין פ"ב מ"ד.
בבא בן בוטא
הוא היה תלמיד שמאי הזקן, ביצה כ. מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה ביו"ט חברו עליו תלמידי שמאי הזקן - ואותו היום גברה ידם של ב"ש על ב"ה ובקשו לקבוע הלכה כמותן, והיה שם זקן אחד מתלמידי שמאי ובבא בן בוטא שמו שהיה יודע שהלכה כב"ה וכו', וע"י גברה ידן של ב"ה וכו'.
ונזכר מחסידותו במשנה כריתות פ"ו מ"ג שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יו"הכפ יום אחד, ואמר המעון הזה (נשבע בבהמ"ק) אילו היו מניחין לי הייתי מביא.
והיה עניו גדול, ודיין בירושלים כאשר יסופר עליו נדרים סו. שבבלי אחד עלה לא"י ונשא שם אשה, פ"א אמר לה זיל אייתי לי תרי בוציני (אבטיחים) והביאה לו שתי נרות (כי בוצינא הוא נר בלשון א"י) וכעס עליה ואמר לה זיל שבור אותן על רישא דבבא (על מפתן הבית), ובבא בן בוטא ישב אז אבבא וקא דאין דינא, אזלה ושברה הנרות על ראש בבא בן בוטא, ושאלה למה עשתה כדבר הזה, א"ל כך צוני בעלי, ובבא בן בוטא לא די שלא כעס עליה אך השיב לה בטוב לבו "את עשית רצון בעלך המקום יציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא".
ובגיטין נז. יסופר מחכמתו הגדולה שפ"א רצה אדם אחד לגרש את אשתו אך כתובתה היתה מרובה, מה עשה הלך וזימן את שושביניו והאכילן והשקן והשכיבן על מטה שאשתו שכבה שם והביא לובן ביצה והטיל ביניהם, והעמיד להם עדים שאשתו זינתה עמהם ועשה זאת כדי שתפסיד כתובתה, וכשבא הדבר לפני בבא בן בוטא אמר, כך מקובלני משמאי הזקן שלובן ביצה סולד מן האור, וש"ז דוחה מן האור, ועי"ז מצאו שאך עלילות דברים ושם רע הוציא על אשתו, והלקוהו וגבו כתובתה ממנו.
ובימיו היה הורדוס מלך על ישראל ויסופר ב"ב ד. כשהרג הורדוס את חכמי ישראל (שחשדם שהמה מתנגדים למלכותו) השאיר לבבא בן בוטא אך נקר את עיניו, ואח"כ הלך אצלו כמתנכר ופיתה אותו שיקלל את הורדוס, אך בבא ב"ב לא רצה בשום אופן ואז התחרט הורדוס על מעשיו הרעים ושאלו כלום תקנה יש לו, והשיבו בבא ב"ב יען שאתה כבית אורו של עולם (שהרג את חכמי ישראל) לכן תלך ותבנה את בהמ"ק שהוא אור העולם וכן עשה.
רב בבהו
כן מובא ביוחסין "א"ל רב בבהו לרב אשי בסוף פ"ב דיבמות" ובסה"ד כתב לא מצאתי, אבל באמת נמצא ב"ק קיז. מתיב ר' אבהו לרב אשי ובדק"ס גרס רבבהו (וזה ר' אבהו היה מראשי כלי דרפרם כמבואר בערכו) וכן ביבמות כו. גרסת אור זרוע הגדול א"ל ר' אבהו לרב אשי ובל"ס כן היתה גרסת היוחסין גם שם רבבהו, ובחולין מט. א"ר שמואל בריה דר' אבהו גרסת דק"ס בריה דרבבהו, ועיין ערכו.
רב בבי
בשם ר' חייא רבה כן מובא ביוחסין ובסה"ד, והרב המגיה שם אות וי"ו כתב שביוחסין שלפניו איתא רב ביבי ביו"ד, אבל ביוחסין השלם לונדון איתא רב בבי, ושם אות ח' תופס בזה את סה"ד ואין שום תפיסה בזה.
בג בג
יוחנן בן בג בג קידושין י:.
ר' בדן
כן מובא ביוחסין שהוא שם חכם, ולא נמצא בשום מקום זולת מה שאמרו ר"ה כה: בדן בדורו כאהרן בדורו, אך שם קאי על שמשון דאתי מדן.
בהא (ס"א באתה)
בתמורה כט. בהא א"ר יוחנן עד שיאכילוהו כרשיני עכו"ם, א"ל ר' אבא לבהא מפלגיתו אתון אעולא? א"ל לא, א"ר אבא ידע בהא לשנויי שמעתא, ואי לא דסליק התם לא הוה ידע דא"י גרמה ליה, א"ל ר' יצחק בהא מיכן ומיכן (שלמד בין בבבל בין בא"י, ר"נ).
רב בודיא
נזכר גיטין מה: שהקשה לרב אשי (כחבר).
בוזי
(יחזקאל בן בוזי הכהן)
רב חמא בר בוזי ברכות נ..
בוטא
בבא בן בוטא (תנא) ביצה כ..
לוי בר בוטי (בזמן ר"ה) מגילה לא:.
ר' בוטא
נזכר בזהר חדש פ' נעשה אדם א"ר יצחק הנח לר' בוטא דעם מארי מתניתא שוי מדוריה וכו'.
ר' בון
הוא בירושלמי כמו ר' אבין או רבין בבבלי.
בונא
שמואל בר בונא סנהדרין פ"י ה"ב.
בוני
(שמעיה בן בוני, נחמיה פי"א-טו)
ר' יהודה בר בוני תרומות פי"א סה"א.
בוני בר שילא
ערך רבינא בר שילא.
בוני זעירא
ערך ר' אבונה זעירא.
בונייס בן בונייס
בעירובין פה: שאתא לקמיה דרבי אמר להו פנו מקום לבן מאה שנה - א"ל ריבר"י רבי, אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדם אלף עיירות ביבשה א"ל רבי לכשתגיע אצל אביו של זה אמור לו אל תשגרהו בכלים הללו לפני, ובערוך ערך סבן גורס בן ננס, וברש"י כתב יש גורסין שהיה תלמידו דרבי, ובעירובין פג. כי אתא רב דימי אמר, שיגר בוניוס לרבי מודיא דקונדיס דמן נאוסא וגרסת דק"ס בן בוניס, ובגיטין נט. בונייס בן בונייס שלח לרבי כלי פשתן יקרים, ופירש"י ישראל עשיר היה.
ר' בורקי או בורקיי
היה תלמידו דר' מנא הראשון כירושלמי קידושין שהתיב קומי ר' מנא, ובע"ז פ"ג ה"ו תני קומי ר' מנא, וכן אמר בשם ר' יוחנן ביומא פ"ה ה"ו, ור' יצחק בן אלעזר היה קורא לר' יהושע בר' טימי ולר' בורקי עדה קדושה, ובמבוא הירושלמי כתב שהיה תלמידו דר' מנא בנו של ר' יונה בדור החמישי ושגגה היא כי ר' יצחק בן אלעזר היה בזמן ר"י.
ר' בזירה
נזכר בירושלמי ברכות פ"ח ה"ה ר' לוי בשמו, אך הוא ט"ס וצ"ל בשם ר' נזירה כבדפוס אמשטרדאם וכן מובא המאמר ב"ר פי"ב-ו וסוף פפ"ב ר' לוי בשם ר' נזירא.
בטי (או באטי) בר טוביה
בקידושין ע: הכריז רב יהודה בטי בר טוביא ברמות רוחא לא שקיל גיטא דחירותא, ובסוף ע"ז יסופר שמר יהודה (וגרסת רש"י ותוס' רב יהודה) ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא והביאו לפניהם אתרוגא פסק אכל, פסק ויהיב לבאטי בר טובי, הדר דצה (הסכין) עשר זימני בארעא ויהיב למר יהודה, א"ל באטי ואנא לא בר ישראל? א"ל אידכר מאי עבדת באורתא (ופרש"י דרך פרסים למסור נשים לאכסנאים ור"י לא קבלן, ובאטי קבלן, ובתוס' שם מפרש שלא חטא בזה שעדיין היה עבד קצת שמעוכב גט שחרור).
בטיח
ערך בן בטיח.
בטיטיי
נזכר בירושלמי ברכות פ"ה ה"ג שעבר לפני התיבה ונשתתק כשהגיע להאופנים ושאלו לר' אבין.
בטנית
אבא שאול בן בטנית פאה פ"ח מ"ה, וגם בן בנו היה נקרא בטנית ובנדרים כג. בטנית בן אבא שאול בן בטנית מצא פתח לנדר של ר' שמעון ברבי, וצ"ל לר' שמעון כבירושלמי נדרים רפ"ט שא"א לומר שיהיה ב"ב של בטנית בזמן ר"ש בר רבי, או שצ"ל מבני בניו של אבא שאול בן בטנית.
בטרים בר יטסס
בירושלמי שבת פ"ג ה"ג, ר' אחא בר יצחק עאל מיסחי עם ר' בא בר ממל בטרים בר יטסס ופי' הקרבן העדה ופני משה שהוא שם אדם, אבל בערוך ערך טר מביא הירושלמי וז"ל ר' אחא ב"י על למסחא עם ר"א בר ממל בטרים פי' מרחץ בלשון יון, והכונה שבאו למרחץ של בר יטסס (ובהחלוץ תר"ם כותב החכם יה"ש שהוא מרחץ העשוי לרפואה), ובמבוא הירושלמי כותב שבטרים בר יטסס הורה שם ושגג בזה.
בי רב
ערך אמרי בי רב.
ר' ביבא בר זבדא
נזכר איכה רבתי פ"ג פ' נחפשה, אבל הוא ט"ס וצ"ל רבי בא בר זבדא והאותיות בי נתפרדו מן ר' ונעשה מזה ביבא.
ר' ביבא בר אחא
נזכר שקלים פ"א ה"א לגרסת הבבלי, ובירושלמי ר' אבא.
ר' ביבא רבה
נזכר תענית פ"ב ה"ד ובפסיקתא דר"ב קנד. שאמר בשם ר' יוחנן, והמאמר מובא בויק"ר פ"כט-ט ושם רב ביבי בר אבא בשם ר"י.
ביבי
ר' אחא בר ביבי יבמות מ..
ר' חנניא בר ביבי פסחים קי..
ר' יוסי בר ביבי שקלים פ"ג ה"ב.
רב ביבי
היה תלמידו דרב נחמן כב"מ כג: שבעי מר"נ, וב"ב לו: הקשה לר"ג, ובחגיגה כב:, יבמות יב: תני קמיה דר"נ, וברכות ו: א"ל רב ביבי לר"נ בר יצחק צ"ל לר"נ או שצ"ל בר יעקב.
וכן מצינו רב ביבי אמר רב יהודה כעירובין כג:.
והיה חבירו ושושבינו דרב יוסף כקידושין פא. שפ"א איקלע לבי רב יוסף בתר דכריך ריפתא א"ל שקולי דרגא מתותי ביבי - שרב ביבי שישבינתיה הואי, ובמגילה יח: אמר רב יוסף נקוט דרב ביבי בידך, וחולק שם עם רב כהנא (תלמידו דרב) בדברי רב ושמואל, וביעורובין עה: אמר רב יוסף תני רבי - אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתא ניהלה ומשמיה דרב אדא בר אהבה וכו', וביקידושין עו: שאושפזיכניה דרב אדא בר אהבה ורב ביבי קמנצי אודות איזה התמנות העיר אתו לקמיה דרב יוסף - ורב יוסף רצה לפסול את האושפזיכנא דרב אדא ב"א יען שהיה גר, אך ע"י רב אדא ב"א פסק רב יוסף ואמר, רב ביבי דגברא רבה הוא ליעיין במילי דשמיא וכו'.
ובשבת פ: מצינו שהיה לו בת, טפלה אבד אבר שקל בה ד' מאה זוזי - אר"נ רב ביבי דשתי שיכדא בעיין בנתיה טפלא, ור"פ היה כמו תלמידו כנדה כז. יתיב ר"פ אחורי דרב ביבי קמיה דרב המנונא (תלמיד חבר דרב חסדא) - אחיכו עליה - אר"פ אפילו כי הא מלתא לימא אינש ולא נשתוק קמיה רביה. (ואין זה רבי ביבי הנזכר בירושלמי תלמידו דר' יוחנן ואשר נקרא בבבלי גם בשם סתם רב ביבי).
ויצחק ריש גלותא היה בר אחתיה דרב ביבי כיבמות קטו:.
רב ביבי בר אבא
ערך ר' ביבא רבה.
רבי ביבי (בר אבין או אביי)
היה בר א"י ונקרא תמיד בירושלמי כשם רבי ביבי אבל בבבלי נקרא בשם רב ביבי, ואין שום סברא לומר שרב ביבי תלמידו דר"נ הוא ר' ביבי דירושלמי יען כי את רב ביבי מצינו תמיד עם ר"נ ובמקום רב יוסף ועם רב יוסף, ואת ר' ביבי מצינו לפני ר' יוחנן וקיבל מכל גדולי הראשונים וכדמצינו רבי ביבי בשם ר' חנינא כערלה פ"א ה"ג, שביעית פ"א ה"ג, קידושין פ"ג ה"יד.
וכן מצינו רב ביבי ארי"בל כברכות סב:, מנחות קג:.
ורבו המובהק היה ר' יוחנן בנדה כה: אמר רב ביבי בר אביי (וגרסת היוחסין בר אבין) א"ר יוחנן - אמר ר"ז זכה בה רב ביבי בשמעתיה דאנא והוא הוינן יתבינן קמיה דר' יוחנן כי אמר להא שמעתא, וכן מצינו רב ביבי אר"י כפסחים נג., ב"ק סא., וברכות פ"ח ה"ב ר' ביבן בשם ר"י, נראה שהוא ר' ביבי.
וכן מצינו רב ביבי אר"ל מכות יז., וכן אמר בשם ר' אלעזר כפסחים עב:, זבחים ע:, מע"ש פ"ה ה"ב, שקלים פ"ב ה"ג.
וכן מצינו ר' ביבי בשם ר' ראובן כסנהדרין פ"א ה"א.
בשם ר' יצחק בר מדיון קה"ר פ"ג"יא.
וכן כשישבו ר' אמי ור' יוסי בריש ישב לפינהם כתענית ספ"ב ר' ביבי הוה יתיב קמיה ר' יסא בעי מילף מיניה הדין עובדא.
ובשבת עד. כי אתא רב דימי אמר, שבתא דרב ביבי הואי (ופרש"י הגיע יומו להיות עומד ומשמש על התלמידים) ואיקלעו ר' אמי ור' אסי שדא קמייהו כלכלה דפירי, וכן מצינו רב ביבי אמר רב אסי כשבת יד., שבועות ו:, מכות יט: [כא: כצ"ל שם], (ואפשר שזה רב ביבי שאמר בשם רב אסי הוא רב ביבי תלמידו דר"נ ורב אסי חבירו דר"ב), אבל היה כמו הכרם כתרומות פ"ח ה"ג ר' אימי ה"ל אורחין א"ל אילוא דאיתגלי חמרא מכשלא דידי הוינא משקי לכון מיניה. א"ל ר' ביבי איתוי ואנא שתיי. ואת ר' אבהו קרא רבי כבכורים פ"א ה"ד.
וכל גדולי תלמידי דר"י היו חבריו, ר' זירא כחולין מט. כי סליק ר' זירא אשכחיה לרב ביבי (בר אביי, דק"ס) דיתיב וקאמר א"ר מלוך ארי"בל א"ל ר' זירא חיי דמר וכו' א"ל רב ביבי ואת מה בידך, וכן פסחים עב: א,ל ר"ז והאר"י, וכן מסר לר"ז הלכה בשם ר"א כמע"ש פ"ה ה"ב, ובשם ר' חנינא בקידושין פ"ג הי"ד. וכן ר' זריקן ור' יצחק בר ביסנא כמנחות קג:, ור' זריקן קראו מר, ובשקלים פ"ג ה"ב ר' ביבי יתיב מתני הדין עובדא א"ל ר' יצחק בר ביסנא, ובשבת פ"ח ה"א גורס ר' יצחק בר כהנא.
האומרים בשמו מצינו אך ר' יהודה הכהן בר אבין מד' תהלים פ"ק.
מקראיו הפרטים מצינו שהיה עני כמנחות קג: שהשיב לר' זריקן היכי אהדר ליה דאמר ר' חנין והיו חייך תלואים לך מנגד - וההוא גברא על פלטר סמיך וכו'. אבל*
* המלה "אבל" שייכת לערך הבא, ומשמעה: הערך הנוכחי הוא על רבי ביבי הארצישראלי, אבל רב ביבי בר אביי וכו' (כבערך הבא) - ויקיעורך
רב ביבי בר אביי
היה בנו של אביי חבירו דרבא ואף שלא מצינו בשום מקום שיאמר משמו או שידבר עמו, אבל מצינו ר"ה יח. שאביי היה מבית עלי וכן מצינו את רב ביבי בר אביי כמו שקראו לו רב פפי ור"ה בריה דר"י וכאשר נבאר.
רבותיו מלבד שבל"ס קיבל מאביו אביי, מצינו סנהדרין סו: שאמר לר"ה בריה דרב יהושע "מר לא אמר הכי, ומנו רב יוסף".
וכפי הנראה שאחרי פטירת אביו אביי בפומבדיתא ורבא נעשה איש מתיבתא במחוזא אעפ"כ לא נתבטלה הישיבה בפומבדיתא, ורב ביבי היה שם הריש והדיין, ורב פפי ור"ה בריה דרב יהושע ישבו עמו, כיבמות עח: ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא - סבר רב ביבי בר אביי לאכשורי אמר רב פפי משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מולייתא, וכן הוא עירובין כה: דבר ר"ב בראביי למימר - א"ל רב פפי משום דאתיתו וכו', וכן כתובות פג: ההיא איתתא דאיחייבה שביעה בבי דינא דרב ביבי בר אביי א"ל רב פפי משום דאתיתו וכו', וב"ב קנא: אימיה דרב דרב זוטרא בר טוביא - אתיא לקמיה דרב ביבי בר אביי - א"ל ר"ה בריה דרב יהושע משום דאתיתו וכו'.
ורב פפי החשיבו מאוד וקראו מר אפילו שלא בפניו כחולין מג:, ושם נג: אמר רב פפי בעי רב ביבי בר אביי.
ובעירובין צ. בעי ר"ב בר אביי - אמר רב כהנא לאו היינו דרמי בר חמא, וברכות ה: רב ביבי ב"א סבר לאשלמינהו - תנא ליה חייא בר רב מדיפתי וכו'.
הלכותיו מצינו שבת ג: בעי הדביק פת בתנור וכו', ושם צא: מתיב הגונב כיס בשבת, ושם קב. אמר אף אנן נמי תנינא, פסחים עב: מתרץ סתמא דגמרא דלמא כרב ביבי ב"א, וב"ק יח. מתרץ דקאזיל מיניה מיניה, ומכות טז. אמר האי מאן דשתי בקרנא דאומנא קעבר משום בל תשקצו, שם כא: אמר שהיה מקפיד אפילו אדיבדא דכוסילתא.
האומרים בשמו מצינו רב אחא בריה דרב איקא ככריתות ג:.
ומה שמצינו שרבה בר עולא קראו "רבי" באמת בדק"ס ליתא תיבת "רבי" או כגרסת דק"ס שצ"ל רבין בר עולא.
מדבריו הפרטים מצינו שהיה עשיר והיו לו שדות כב"ב קלז: וגם לקח זדות בחכירה כב"מ קט., ובברכות ו. יסופר שפ"א רצה לראות השדים וניזק עד שהתפללו עליו ונתרפא, ובחגיגה ד: יסופר שמ"המ היה שכיח גביה וסיפר לו דברים הרבה. פטירתו וב"ב לא נזכרו, ואפשר שרב חנניא בר ביבי שהיה בזמן רב אשי הנזכר פסחים קי. הוא בנו.
רב ביבי בר אבונא או אבינא
נזכר אס"ר פ"ב-ט, ובילקוט משלי רמז תתקנט א"ר ביבי בר אבינא משל לאורח וכו' ונשתבש בויק"ר פ"ד-ג לרבינא בר אבינא.
ר' ביבי בריה דר' אמי
נזכר ב"ר פ"כו-ו.
רב ביבי בר ביזנא
בהקדמת הרמ"בם לזרעים בהגהה ובספר הכריתות לשון למודים כתבו שמה שאמרו סנהדרין יז: נהרבלאי מתנו הוא רב ביבי בר ביזנא, וגרסא שלנו רמי בר ברבי או ברוכי.
ביבי בר גוזלון
בירושלמי ב"מ פ"ב ה"ה א"ר הונא ביבי בר גוזלון בשם רב.
רב ביבי בר גידל
א"ר שמון חסידא ב"ק קיג:.
ר' ביבי בר כהנא
נזכר שקלים פ"ב ה"ד, וצ"ל ר' בון בר כהנא.
ביבי מר
נזכר יבמות ח. א"ל רב אחא בר ביבי מר לרבינא.
ר' ביבי מרנניא (או מרנגיא)
נזכר איכ"ר פ"א-מא, ושם פ"א-נא ר' ביבא סנגוריא.
ביבאי
ערך בן בבי.
ר' ביבון בר חייא
נזכר גיטין פ"ג ה"א, ר' חנניא בשמו, ויש שם איזה ט"ס.
ר' ביבן
ערך רבי ביבי.
בידרי
רב שמואל בר בידרי מנחות לה:.
ביזנא
ר' אבא בר ביזנא ב"ק פ"ה ה"ז.
ר' ביבי בר ביזנא עיין ערכו.
רב הונא בר ביזנא סוכה מז..
רב חנא בר ביזנא ברכות מג:.
רב יהודה בר ביזנא נדרים לב..
ר' יצחק בר ביזנא שקלים פ"ח ה"ב.
רב מרי בר ביזנא ביצה כח:.
ר' ביזנא בר זבדא
נזכר ברכות נה: א"ר ביזנא ב"ז א"ר עקיבא א"ר פנדא וכו', ובדק"ס א"ר ביזנא או בידתא א"ר זירא אמר רב עוקבא א"ר פנדא, וגרסא זו עיקר, וביוחסין גרס ר' ביתא בר ביזנא א"ר עוקבא.
בילל
אביו של אביי כן היתה גרסת היוחסין וגרסא שלנו כיילל עיין ערכו.
בילוטו
חזקיה בר בילוטו (בימי ר' אבהו) ערכין כח:.
בינא
רבא בר בינא סנהדרין פ"ג ה"ג.
רב בינה
נזכר ב"מ רפ"ו, ר"ז בשם ר"ה, רב בינה ר' ירמיה (בר אבא) בשם רב, ובסה"ד מביא ר' חזקיה בשם רב ביני מע"ז פ"ג ה"ג וירושלמי מוטעה נזדמנה לו ובאמת הוא ר' חזקיה בשם רב, כיני ראה אותן, והוא כמו בבבלי הב"ע.
ר' בינא זעירא
ערך ר' אבינא זעירא.
ר' ביסא
היה אביו דר' חמא וזקנו דר' אושעיא מסדר הברייתות ור' ביסא זכה לראות את ב"ב גדול בתורה כב"ב נט. שהיה מחלוקת בין ר' אושעיא ור' חמא אביו בדין ובאו ושאלו לר' ביסא והוא פסק כנכדו, ורמי בר חמא קרא עלייהו "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת ד, יב).
והרא"בד כתב (מובא במקדמת הרמ"בם) שהיה ר' ביסא בב"ד של רבינו הקדוש, וגם הרמ"בם מודה לו.
ובגיטין פ"ד ה"ד רבנן דקיסרין אמרין בשם ר' ביסא, אבל צ"ל ר' נסא כדמובא המאמר בפסחים פ"ב ה"ב.
ביסנא
ר' אבין בר ביסנא יבמות פ"א סה"א.
ר' אליעזר בר ביסנא ב"ר פ"יח-א.