רפואת הגוף ורפואת הנפש
הרופא הזה, ד"ר ארנסט אהרן גארדיא, היה יהודי מתבולל שכבר שכח לגמרי את מוצאו
היהודי, אבל המקרה הזה עם החולה שדרש רק את רופא המלך ושהבריא באופן כה פתאומי
ופלאי, הדליק בו את הניצוץ היהודי. אחרי שחזר מנסיעתו עם מלך פרייסן, גמר בדעתו לנסוע
אל המגיד ממיז'ריץ ולראות בעיניו את האיש הנפלא הזה שראה דברים מרחוק. בקרוב מצא
עילה לבקש חופשה מאת המלך ובהזדמנות הראשונה נסע לעיר רובנה להיפגש עם המגיד.
המגיד קיבל את ד"ר גארדיא בסבר פנים יפות ואמר לו שהוא שמח להיפגש אתו באשר שהוא
המגיד צריך לרפואת הגוף והוא הד"ר גארדיא צריך לרפואת הנפש וזה מזמן שחיכה לבואו.
הד"ר גארדיא בילה עם המגיד זמן מסויים ואחר כך נסע למקומו שם הוא חיסל את כל ענייניו
ועסקיו, גם התפטר ממשרתו אצל המלך וחזר לרובנה ונעשה לתלמידו ומשרתו של המגיד.
חסידים מספרים ותלמידי המגיד העידו שבמשך הזמן נעשה ד"ר גארדיא כאחד התלמידים
המובהקים של המגיד ולא הכירו בו את סימני העבר שלו, כן גם סיפרו כי בכל ערב שבת לפני
קבלת השבת, כאשר המגיד היה אומר את מזמור קז שבתהלים "הודו לה' כי טוב",
בהתלהבות גדולה, היה עומד ד"ר גארדיא אצלו, וכשהגיע המגיד אל הפסוק: "כל אוכל תתעב
נפשם" היה הד"ר גארדיא מקיא מהמאכלות האסורות שאכל בחייו והיו צריכים להוציאו
משם לפני שהמגיד יגמור את הפסוק "ויגיעו עד שערי מוות", כדי שלא לסכן את חייו...