ר' אריה ליב, 'הסבא משפולה', מתנגד לר' נחמן
ר' אריה ליב, או "הסבא משפולה", נולד בכפר לערך שנת תפ"ה ונפטר בן פ"ז שנים ו' תשרי
תקע"ב . אביו היה איש המוני. בנערותו היה עילוי גדול בלימוד. כשהגדיל מעט היה מסתיר עצמו
מבני אדם במעשיו. פעם אחת היה אצל הבעש"ט בגנבה מאביו. אבל כשרצה לילך אל הבעש"ט
פעם שנית לא הניחו אביו. כשנתפרסם היה מתרעם הרבה על אביו והיה אומר שאביו עשה לו
בזה רעה גדולה, שלא הניחו להיות אצל הבעש"ט, כי הביקור שבפעם הראשונה הועיל לו מאוד
וקבל מה שקבל, ואילו היה מניחו להיות אצל הבעש"ט עוד פעם אחת היה מקיל עליו היגיעה
הרבה בעבודת השי"ת.
ר' אריה ליב היה נע ונד מתחילה בכמה מקומות והיה עוסק בכמה מלאכות: היה מלמד בכפר,
היה שוחט בכפר, היה דיין. אבל בכל מעמד מאלו המעמדות לא יכול לחיות בשלום עם הבריות:
כשהיה מלמד היו מציקים לו הכפרי ואשתו, כשהיה שוחט היה רודף אותו ראש השוחטים וכשהיה
דיין היה ריב לו עם הרבנים שבסביבה.
לבסוף היה הולך בגולה זמן רב, עד שנזדמן לקהילה אחת שהיה שובת שם ר' מיכל מזלוטשוב.
הרכין ראשו לפני ר' מיכל וקבל ברכתו.
לאחר זמן נעשה שמש בבית המדרש בזלוטופולי, ושתי שנים אחר כך, בהיותו כבר כבן מ"ה
שנים, נתגלה בתור איש אלוקים וקדוש, ואז קבע דירתו בעיר שפולה, והיו נוסעים אליו מכל
המקומות.
מספרים, שקודם התגלותו היה מתאכסן אצל הרב יעקב שמשון משיפיטובקה, והלז פרסמו. ואף
על פי שהיה תקיף מאוד ועומד על דעתו, עד שכמעט לא היה שני לו במדות אלו בדורו, מכל מקום
מפני השיפיטובקאי היה נכנע, והיה אומר:
"איני שומע בקול איש ואיני מתיירא משום איש, חוץ מהשיפיטובקאי. אם ישלחני אפילו
לארץ גזרה שומעני בקולו, ואיני רוצה להשתדך עם איש זולתי השיפיטובקאי. ראיתי בעיני
שהיה מתענה משבת לשבת וביום ה' לעת ערב היו רואים הריאה והכבד הכשרים בולטים
דרך העור, וביום ו' לאחר הצהרים היה בשרו כאחד האדם."
בהתנהגותו עומד הוא מן הצד ביחס אל שאר צדיקי דורו תלמידיו של המגיד ממיזריטש - והיה
דומה בכמה דברים שבהתנהגותו אל הבעש"ט: כמותו היה רופא חולים ע"י עשבים, שהיה בקי
גדול בהם - מספרים שהיה יודע טיבם הרפואי של כ"ה מיני עשבים, וחוץ מזה היה משתמש גם
באמצעים של בעלי השמות. לא רק יהודים, אלא גם נכרים היו פונים לרפואותיו. הוא היה חושב
גם כן שמוטל עליו להחזיר למוטב בענייני אמונה ודת את יהודי אוקראינה.
הכנסותיו המרובות היה נוהג לחלק לעניים, ובעצמו היה מסתפק במועט. אגב, מספרים שהיו
גנבים בעיירתו ולא היה מקפיד ונותן גם להם. היו מרננים על דרכו זה, והוא היה רגיל להחזיר:
"יש ששערי רחמים נעולים ואין מניחין לתפילות ליכנס, אז אני שולח הגנבים שלי והם שוברים
המסגרות."
מספרים גם כן, שהיה אומר בראש השנה לפני התקיעות:
"רבש"ע, מה אתה רוצה מעמך היהודים? תאמין לי, שאילולא ראיתי בעיני מצוות ומעשים
טובים מבני ישראל לא הייתי מאמין שיוכלו לקיים אפילו מצווה אחת בגלות מרה זו ובעולם
החשוך: השטן מרקד ביניהם, התאוות כולן נתת נגד עיניהם, ואת הגיהנם ציירת ב"ראשית
חכמה". אם היית עושה להפך, שיהיה הגיהינום לנגד עיניהם והתאוות מצוירות באיזה
ספר, אז היית רואה אם היה עושה ח"ו שום אדם מישראל דבר רע!"