אור ברסלב

תולדות החסידות

פתיחה

תוכן המאמר

ר' לוי יצחק מברדיטשוב, בעל "קדושת לוי" - בעולם קורין לו בשם "הרב מברדיטשוב" סתם -

מצטיין בתוך החבורה של תלמידי המגיד ממיזריטש בתור מיסטיקן ובעל התלהבות בשעת

דביקות במדרגה היותר גדולה.

ר' לוי יצחק נולד בשנת ת"ק. אביו ר' מאיר, רב בהוסקוב, היה למדן בנגלה ובנסתר. אצלו למד

ר' לוי יצחק עד חתונתו. אחר כך עבר למקום חותנו, לעיר לוברטוב. עיר זו היתה אז מקום של

לומדי תורה. בין חבריו בלוברטוב היה ר' יוסף תאומים, בעל "פרי מגדים. לא רחוק מלוברטוב,

בעיר ריטשוול, היה יושב על כסא הרבנות ר' שמילקא הורוויץ, שהיה אחר כך רב בניקולשפורג

מורביא . ר' שמילקא היה אחד מחשובי תלמידיו של המגיד ממיזריטש והיה מופלג בתורתו,

בדרושיו ובדרכי עבודתו על פי החסידות. ר' לוי יצחק נתחבר אל ר' שמילקא, והלז הביאו אל

המגיד ממיזריטש והכניסו לתוך החבורה של תלמידי המגיד. כאן, במחיצה אחת עם המגיד

ועם החברים החדשים, נתגלה לר' לוי יצחק עולם חדש וגדול. כאן מצאו הניצוצין שבנפשו מקום

להתפתחותן.

לאחר זמן נתקבל ר' לוי יצחק לרב בריטשוול במקומו של ר' שמילקא . מעיר זו היה מוכרח אחר

כך לעקור ולחפש לו מקום אחר, מחמת גודל הרדיפות שנתעוררו נגדו מצד המתנגדים. מספרים,

שההתמרמרות עליו גדלה כל כך, עד שראה ממש סכנה לגופו להישאר עוד שעה יתירה בעיר,

ובהושענא רבה בבוקר היה מוכרח לברוח רגלי עם הלולב והאתרוג בידו לעיר קוזניץ הרחוקה

מריטשוול י"ז ווירסטה אל המגיד בעל "עבודת ישראל", ורק באמצע הדרך ב"כפר חדש" מצא

איכר אחד שהוליכהו בעגלתו לקוזניץ. אחר כך בשנת תקל"א נתקבל לרב בפינסק. עיר זו היתה

לר' לוי יצחק מעין אליה וקוץ בה: מצד אחד היה במקום זה קרוב אל ר' אהרן מקארלין הסמוכה

לפינסק . ר' אהרן היה מגדולי בעלי החסידות בדורו, מתלמידיו של המגיד ממיזריטש, וכמעט

שזכה שתהא החסידות נקראת על שמו. לחסידים היו קורין אז בעולם בשם קארליניים. ר' אהרן

היה בעל התלהבות גדולה בעבודתו והיה קרוב הרבה ברוחו והלך נפשו אל ר' לוי יצחק. מספרים,

שהמגיד היה אומר על ר' אהרן, שהוא מרעיש עולמות באמירת שיר השירים. אבל מצד אחד

נפל כאן ר' לוי יצחק לתוך סביבה גדולה של מתנגדים. והזמן היה שעת התסיסה הגדולה של

ההתנגדות לתנועת החסידות.

בשעה שנתפרסם החרם של הגאון מווילנה נגד החסידים, בשנת תקל"ב, לא היה ר' לוי יצחק

בביתו, בפינסק. הוא היה אז אצל רבו, המגיד ממיזריטש. התמרמרותם של בני הקהילה בפינסק

היתה גדולה על הרב שלהם, שהיה מסור כל כך לכת החסידים, והתחילו הרדיפות נגד בני ביתו.

אפילו גיסיו של הרב היו בין רודפיו. החליטו לגרש תכף את הרב המחזיק בחסידות ופסקו שלא

לסלק להרבנית השכירות של השבוע.

כשנדחה ר' לוי יצחק מן הרבנות בפינסק, נתקבל לרב בעיר ז'ליחוב פלך סידליץ בפולוניא.

אבל גם כאן לא הונח לו. אחר מלחמה גדולה עם המתנגדים הוכרח לעזוב גם קהילה זו.

ביום מ"ה לספירת העומר בשנת תקמ"ה, בהיותו בן מ"ה שנים, נתקבל ר' לוי יצחק לרב

בברדיטשוב. מספרים שהיה אומר: "באנו לכאן שלוש פעמים מ"ה."

בברדיטשוב התחילה תקופה גדולה, חשובה ופורייה מאוד בפעולתו. כאן היתה הקרקע מוכשרת

לעבודת החסידות ולהתפשטותה. תחת הנהגתו של ר' לוי יצחק התחילה ברדיטשוב משמשת

מרכז לחסידות בגליל וויליניא.

הנהגתו זו נמשכה עשרים וחמש שנים, עד פטירתו כ"ה תשרי תק"ע .

ר' לוי יצחק היה כמעט יחיד בדורו, שהיה אהוב ונחמד מאוד לכל במידותיו ללמד זכות ולהמליץ

על כל אדם ובהנהגתו המצוינת בחסידות אמיתית ובדביקות גדולה. כל הצדיקים שבדור היו

מחשיבים אותו מאוד.

ר' שמואל מקאמינקה היה אומר שהבחין בהתלהבות הרב מברדיטשוב בעת אמירת "ברכו",

שהיא במדרגת התלהבות שהיה למהרש"א בעת כתבו חידושי תורתו.

מספרים, שפעם אחת עבר ר' לוי יצחק עם תלמידו ר' אהרן מז'טומיר בעל "תולדות אהרן"

דרך עיר ליזינסק ונתאכסנו אצל ר' אלימלך בעל "נועם אלימלך" . שאל ר' אלימלך לר' לוי יצחק:

"מדוע לוקח ממני כ"ת את תלמידי?" מחמת שכמה מגדולי תלמידיו של ר' אלימלך פרשו מזה

וניתקרבו לזה. החזיר ר' לוי יצחק בענוותנות: "ואני תלמידו של מי אני? הלא אני תלמידו של

כ"ת גם כן! נמצא, שהתלמידים שלי הם תלמידי תלמידו של כ"ת". בתשובה זו נחה דעתו של

ר' אלימלך.

בין כך נסע משם ר' לוי יצחק למקום נחוץ לו, ור' אהרן נשאר אצל ר' אלימלך והיה לומד בקלויז

שלו. ור' אלימלך לא ידע מזה. פעם אחת בלילה, נכנס ר' אלימלך לקלויז וראה לר' אהרן שהוא

יושב ולומד.

שאלהו: "מדוע לא נסעת עם הרבי שלך?"

החזיר ר' אהרן: "לרבי שלי כבר מכיר אני. נשארתי כאן בכדי להכיר את כ"ת.

אחז ר' אלימלך הזשופיצה של ר' אהרן והשיבו בדרך תמיהה בזה הלשון: "לרבי שלך מכיר אתה?

אפילו הזשופיצה שלו אינך מכיר, ובפרט אותו בעצמו!"

כשנתפס הרב בעל "התניא" בכדי להשתלח לפטרבורג למצודת פיטר-פאול, צווה שיסע איש אחד

תכף אל הרב מברדיטשוב לעשות פדיון נפש.

ר' נחמן מברסלב, שהיה מהרהר תדיר על תיקונים גדולים שצריך להכניס בשיטת החסידות

ושהיה מבקר קשה את הצדיקים שבדורו ודרכי הנהגתם, היה קורא ל"קדושת לוי" בשם "פאר

ישראל". וכשנפטר הרב וסיפרו שבשעת הלוויתו לבית החיים ראו עמוד אש, אמר ר' נחמן: "מצד

הצדיק שנסתלק בודאי יוכל להיות שיהיה עמודא דנורא בשעת הסתלקותו, כי נסתלק ראש כזה,

ראש האמתי, ראש של ישראל". ועוד אמר אז ר' נחמן: "מי שיש לו עיניים פקוחות הוא רואה ממש

שנכבה אור מן העולם ונעשה חושך".

ההחשבה וההערצה היתה גדולה כל כך, עד שאפילו ר' ברוך ממזיבוז, שהיה נוהג לקנטר

ולהקניט לכל צדיקי הדור ושהיה חולק גם על ר' לוי יצחק זמן רב, היה מוכרח להרגיש לבסוף

שאי אפשר לפגום בשמו של הרב מברדיטשוב ושאין כדאי להתעסק בהקטנת חשיבותו, מפני

שלא היו בני הדור סובלים עניין זה ופונים ממנו, מר' ברוך. לפיכך היה מתרץ, כי מה שהיה חולק

לשעבר על ר' לוי יצחק ומדבר עליו רעות היה מחמת שמפני גודל עבודתו של ר' לוי יצחק, שהיה

תמיד כמראה אש אוכלת, היו מקנאים שרפי מעלה בעבודתו, ולכן היה הוא, ר' ברוך, משתיק

אותם במה שהיה מדבר עליו שאין עבודתו שלימה.

כיוצא בזה - כך מספרים - אירע מעשה, שהיה הצדיק ר' משה - בנו של ר' מיכל מזלוטשוב -

אצל ר' ברוך במזיבוז. בשבת בשעת הסעודה התחיל אחד מחסידי ר' ברוך לבדח דעתו ולחקות

תנועות הכריעות וההשתחוויות של הרב מברדיטשוב בשעת עבודת הקודש שלו. התחיל ר' ברוך

לשמוח ומלא פיו שחוק כמתלוצץ על הנהגת ר' לוי יצחק. נתמלא בשרו של ר' משה חידודין וגמר

בלבו לעזוב את ר' ברוך. ביום א' בא אליו לקבל ברכת הפרידה, כדי לנסוע לביתו. שאלהו ר' בורך

למה ימהר כל כך לנסוע לביתו. לא יכול ר' משה להתאפק ואמר בלב כואב:

"הייתכן להתלוצץ על קדושתו האלוקית של הרב מברדיטשוב?"

פתח ר' ברוך ואמר: "הנה לכם צדיק, שאינו מבין אפילו שיחה פשוטה! הלא זה כמה שנים

שהבעל דבר עומד ומקטרג לפני המקום: 'למה צריך לביאת משיח ובנין בית המקדש? הלא הרב

מברדיטשוב מכוון בעבודתו כל הכוונות שהיה הכהן מכוון בבית המקדש!' לפיכך מוכרחני לשחוק

על עבודתו של הרב הקדוש מברדיטשוב, כדי לבטל הקטרוג ושתהיה הגאולה במהרה בימינו

ובבניין בית הבחירה. אבל באמת יודע גם אני בלבי את גודל מעלת הרב הקדוש מברדיטשוב".

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה