פתיחה
המגיד הגדול רבי דובער ממיז'ריץ זצ"ל, יורשו הרוחני של הבעש"ט וממלא מקומו אחרי
פטירתו, היה כידוע, איש יודע חולי, נכה ברגלו ותשוש-כוח. חסידים מספרים שחולשתו היתה
נובעת מסיגופיו הקשים ומתעניותיו הרבים, אך כשבא לפני הבעש"ט ונעשה לתלמידו
המובהק, אסר עליו את התעניות והסיגופים ועודד אותו לעבוד את הבורא מתוך שמחה וטוב
לבב, אך חולשתו נשארה לו במשך כל ימיו והיה צריך מזמן לזמן לדרוש ברופאים. כשגברה
המחלוקת והריב נגד "כת החסידים" החדשה בזמן המגיד, ומטעם ה"מתנגדים" הופיעו
איסורים וחרמות נגד החסידים, נמצאו אנשים בערי ליטא שרצו להכיר את המגיד הגדול
ממיז'ריץ כדי לתהות על קנקנו ולהיווכח אם הדבר באמת ה"כצעקתה", שהכת החדשה הזו
יכולה להיות מכשול ליהדות התמימה כמתכונתה של הכת הידועה לשימצה של הש"צ
והפרנקיסטים ימ"ש.
מספרים שאחיו של הגאון מווילנא בעצמו, החליף את מלבושיו והופיע כאיש חסיד אצל המגיד
והכיר אותו כאיש קדוש וטהור בעל רוח הקודש ומאז פעל להחליש את המאבק הקשה
והחרמות נגד החסידים. המגיד ממיז'ריץ ישב אז בעיר המחוז רובנה שנתקבל שם בתור מגיד
מישרים והיו עשירים רבים תלמיד חכמים מליטא שהיו להם אחוזות ויערות בסביבות רובנה
ונסעו לשם כמה פעמים בשנה לרגל עסקיהם, ואחדים מהם החליטו לבוא אל המגיד ולהכיר
אותו ולראות בעיניהם את מעשי החסידים.