סיפורי המעשיות
ר' נחמן היה תורני גדול ועוסק בחידושי תורה על פי דרכו. אבל יותר מזה היה מחבר ומרצה
סיפורי מעשיות עממיות.
המעשיות לא היה ר' נחמן עורך בכתב, אלא היה מרצה אותן לפני המקורבים: היו יושבין אל
השולחן במסיבה, ובראש היה יושב הרב ומספר. המעשיות היו משמשות לו אפוא תפקיד של
דברי תורה. וכן מסופר: "אחר שסיפר רבינו ז"ל המעשה מהזי"ן ביטלירש הפליג במעלתה מאוד
ואמר שרשאין ליסע לברודי וליכנס לבית הכנסת ולומר להשמש שיקבץ העולם לדרשה ולהכות
על השולחן ולספר להם זאת המעשה."
המעשיות היו ישנות וגם חדשות. הישנות היה ר' נחמן עורך ומסדר מחדש לפי טעמו.
ר' נחמן היה מחשיב מאוד הצורה של המעשיות שלו והיה מקפיד שיהיו המעשיות נמסרות בדיוק,
כמו שיצאו מפיו. "היה אצלו" - כך מסופר - אחד מחשובי אנ"ש וספר רבינו ז"ל עמו, ואמר לו
שבאלו המעשיות שכמשנין דיבור אחד מכפי מה שאמרו בעצמו חסר הרבה מהמעשה."
על עצם העסק בסיפורי מעשיות היה אומר:
"בדורות הראשונים, כשהיו מדברים ומשיחים קבלה היו משיחים בלשון כזה של סיפורי
מעשיות , כי עד רשב"י לא היו מדברים קבלה באתגליא, רק רשב"י גילה קבלה באתגליא,
ומקודם כשהיו החברים מדברים קבלה היו מדברים בלשון כזה."
היה רוצה לרמז בזה, כי בסיפורי מעשיותיו הוא מלביש ומסתיר השגות וכוונות גבוהות. בזה נתן
מקום לאינטירפריטציא של המעשייה שהתחיל להתעסק בה בחשק רב ר' נתן בספרי "ליקוטי
הלכות" על ד' חלקי שולחן ערוך. עבודתו של ר' נתן במקצוע זה המשיך תלמידו ר' נחמן, האב"ד
בטשיהרין, שהשאיר כמה חיבורים בחסידות הברסלבית. ר' נחמן מטשיהרין כתב חיבור מיוחד
על סיפורי המעשיות בשם "רמזי המעשיות".
אף על פי שגילה ר' נחמן מברסלב דעתו, שהוא רוצה להדפיס ספר מעשיות בשתי לשונות "יהיה
למעלה כתוב בלשון הקודש ולמטה בל' לע"ז" , מכל מקום לא עלה הדבר בידו. המעשיות היו
חוזרות בין החסידים בכתב בהעתקות שונות.
רק אחר פטירתו הדפיסן ר' נתן בשנת תקע"ו . ר' נתן הקפיד הרבה על הצורה של המעשיות,
ולפיכך יצאו בעברית בלי צורה, מפני שתרגמן תיבה בתיבה וערבב הלע"ז עם העברי עד שכמעט
קשה לקרוא הספורים היפים בכלי שהלבישן ר' נתן, אף על פי שהיה בעל סגנון עברי יפה, אלא
ששיעבד עצמו בלי שיעור לתיבה.
קריאת סיפורי המעשיות של ר' נחמן נעשית אצל חסידי ברסלב לענין גדול, כתלמוד תורה ממש,
והם רגילים ללמד "שיעור" בסיפורי מעשיות ולחנך את בניהם מילדותם בלימוד המעשיות בעל
פה. הדברים הגיעו לידי כך, שעד שחיבר ר' נתן אפילו תפילה מיוחדת להשי"ת שיזכה ויסייע
לעסוק בסיפורי מעשיות כהוגן. ממש כעין "יהי רצון" לאמירת תהילים, לימוד משניות וכדומה.