אור ברסלב
תולדות החסידות ז. ימיו האחרונים

תולדות החסידות

ז. ימיו האחרונים

ו. תלמידי הבעש''ט ובני משפחתו

בשנותיו האחרונות נתרגשה ובאה לעולם צרת הפרנקיסטים. הבעש"ט היה עד שמיעה לויכוח

בין הרבנים והפרנקיסטים שהתקיים בקאמיניץ במעמד הבישוף דמבובסקי צורר היהודים

ובעטיו נגזר על שריפת ספרי התלמוד. אף היה עד לויכוח השני שהתקיים בלבוב בשנת תקי"ט,

ולפי מקור אחד שנתבדה היה גם הבעש"ט בין המתווכחים. האגדה החסידית מתארת את

מאבקו של הבעש"ט נגד הפרנקיסטים בתפילות "ונתעצם מאד" אף על פי כן הבעש"ט הוא

היחיד המביע כאב על מעשה ההמרה לנצרות של הפרנקיסטים משום ש"השכינה מייללת

ואומרת: כל זמן שהאבר מחובר - לגוף - יש תקוה שתהיה לו איפה רפואה וכשחותכים האבר

אין לו תקנה עולמית, כי כל אחד מישראל הוא אבר מהשכינה".

הסתלקותו של הבעש"ט המתוארת בשבחי הבעש"ט בצורה דראמטית קשורה אף היא

"בהתעצמותו נגד כת השבתי צבי". בליל שבועות תק"ך ביום הראשון עוד קיבל את החסידים.

בבוקר החג קרא ל"אנשי סגולתו" וגילה להם את הסתלקותו הקרובה. הספיק להתפלל, לקבל

"את כל אנשי העיר" ולומר להם דברי תורה. אחר הסעודה התיישב במיטתו ואנשי סגולתו

מסביבו. חזר ואמר דברי תורה. הוא ביקש לומר "ויהי נועם" והוא עצמו שכב וכיסה עצמו

בסדין. ראוהו מזדעזע וחרד כמו בתפילה, לאחר מכן נח וראו שהשעונים בחדר פסקו מללכת,

כפי שאמר להם קודם לכן. לפי אחד המקורות היתה הסתלקותו ביום שני של שבועות, ואולם

הוכח סופית שהכוונה ליום ראשון של החג.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה