אור ברסלב

תולדות החסידות

הקדמה

תוכן המאמר

ר' יעקב יוסף כ"ץ, הידוע בעולם החסידים בשם "התולדות" על שם ספרו "תולדות יעקב יוסף"

סתם ובחייו היו קורין לו בשם ר' יוסף בלבד , הוא התלמיד היותר חשוב מתלמידי הבעש"ט.

התוודעותו עם הבעש"ט היתה בתקופה שהיה ר' יעקב יוסף רב בשארגרוד. על מאורע זה יש

כמה נוסחות של אגדה. בכלל מסופר שזמן רב היה ר' יעקב יוסף מפקפק בערכו וחשיבותו של

הבעש"ט ושיטתו. יותר מדי היה שקוע בשיטת האר"י ובחיים המעשיים הנובעים ויוצאים מתוך

שיטה זו. ממילא מובן שבתור רב בעדתו היה ר' יעקב יוסף משתדל לבטל שיטת החסידות של

הבעש"ט. אבל הבעש"ט שם לבו למתנגד זה. הוא היה רואה ש"צריך להגביה אותו". לבסוף עלה

הדבר בידו, ור' יעקב יוסף נקשר ברבו החדש ונסע אליו למזיבוז. בני הקהילה בשארגרוד לא ידעו

שרבם נחמץ. פעם אחת בא מגיד של חסידים לשארגרוד ונתאכסן בביתו של ר' יעקב יוסף חברו.

הדבר נודע לבעלי הבתים שבעיר ונתעוררה מחלוקת גדולה על הרב. סופה של מחלוקת זו היה

שר' יעקב יוסף נתגרש משארגרוד בערב שבת, והוצרך לשבות עם בני ביתו ומטלטליו בשדה.

אחר כך קבע ישיבתו בראשקוב. מכאן עבר לנמירוב. בעיר זה ישב זמן רב ועשה הרבה נפשות

לחסידות בדרשותיו ובעסקנותו. כאן היו מחשיבים אותו הרבה. היו אומרים דברי אגדה עליו בתור

צדיק בעל מופת, שבתפילתו הציל את העיר מהתנפלותם של הטטרים. לפרקים היה נוסע אל

הבעש"ט למזיבוז. יש שהיו מחליפים הרב והתלמיד אגרות. הבעש"ט היה שמח מאוד בתלמידו

זה, והרבה היה מטפל בו גם לאחר שנתקרב אליו כדי להרגילו מדרכו בחיים על פי שיטת האר"י

בסיגופים ותעניות. מספרים, שהבעש"ט היה אומר: "ריבונו של עולם, תשואות חן גדול מגיע לי

ממך שהמצאתי לך יוסילי כזה בעולם".

כשעבר המרכז של החסידות, אחר פטירתו של הבעש"ט, מפודוליא לווליניא היה ר' יעקב יוסף

משתוקק לעבור שמה גם הוא. הדבר עלה בידו כעשר שנים אחר פטירת הבעש"ט. כשמת בשנת

תק"ל הרב מפולנאה, המוכיח ר' יהודה ליב, נתקבל ר' יעקב יוסף במקומו. כאן בפולנאה, היה

מתעסק בסידור ספריו ובהדפסתם.

בפעולתו הספרותית תפס ר' יעקב יוסף מקום ראשון והיה עומד בשורה אחת עם המגיד

ממיזריטש: המגיד היה מנהיג החסידות בחיים ור' יעקב יוסף היה מנהיג החסידות בספרות.

הוא נפטר אחר שנת תקמ"ב.

היצירה העממית לא היתה מטפלת ביותר בחיבור דברי אגדה על חייו של בעל התולדות. הדבר

מובן: מתוך הדברים המועטים שנשתיירו על אודותיו נראה שבשביל העם היה עצם חייו כמות

שהם חטיבה יפה ומקסימה יותר מכל דברי שירה. זו היתה פשוט אישיות גדולה ומרהיבה בעצם

התנהגותה ובכל תנועות חייה יום יום. לא היה מורגש אפוא כל צורך לשפר חיים כאלה במטוה

של אגדה.

לעומת זאת היתה אוהבת הפנטזיה העממית להתעסק הרבה בחזיון ההופעה של הספר הקדוש,

התולדות, בעולם. מאורע זה הרי היה תקופה חדשה בעולם החסידות, ולפיכך לא יפלא כלל אם

היה כל מומנט ומומנט שבמאורע ספרותי זה מוקף בזהרי האגדה. אחדים מדברי אגדה אלו עלה

לנו לקבוע כאן.

חוץ מן האגדות הבודדות נוצר גם כן חיבור שלם על דבר ספר התולדות: ויכוח הרב משיפיטובקה

עם ר' יחזקאל לנדא. היצירה החסידית אספה את כל סממניה היותר חריפים שהיו מצויים בעולם

הפלפול התלמודי שלה ושמה את כל הדברים הללו בפיו של הלמדן היותר גדול שלה, הרב

משיפיטובקה, כדי שיעלה בידו לנצח את הלמדן היותר גדול ממחנה המתנגדים, ר' יחזקאל לנדא;

בדרך זו הכריחה היצירה החסידית ליתן כבוד לספר היותר חשוב של החסידות בכל תפוצות

ישראל, אפילו בפראג שבבוהמיה! -

א. על חייו ואופיו של בעל התולדות

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה