ב. הפגישה עם רבי אדם בעל שם
השלב הבא בהתפתחותו של הנער היה פגישתו עם בנו של רבי אדם בעל שם, אשר לפי צו אביו
היה עליו לתת את כתביו "שהם רזין דאורייתא", "לאיש אחד הנקרא ישראל בן אליעזר והוא
כבן י"ד שנים.... כי הם שייכים לשורש נשמתו", והוא מתגורר באוקופ.
בנו של רבי אדם אכן הגיע לאוקופ, אבל לא עלה בדעתו שהכוונה לשומר בית המדרש, אולם
לאחר עיקוב ממושך ראה את התנהגותו המיוחדת של הנער. הוא השאיר אצלו קונטרס אחד
ומאחר שראה כי הנער מגלה בו עניין, הניח לפניו את ה"כתבים" כולם.
דמותו של רבי אדם העסיקה את המחקר. הורודצקי פוסל את הסיפור שכן לא ייתכן שיהודי
ייקרא בשם פולני מובהק שכזה; הרב ראובן מרגליות ניסה לזהות את רבי אדם עם רבי
אברהם דוד משה מרוהטין, שלעדות נכדיו נקרא בשם אדם - ראשי תיבות של שמו; פרופ' ג'
שלום, בדרך פלפול מוזר ניסה לזהות את רבי אדם עם רבי השל צורף מוילנא, שלדעת שלום
היה שבתאי וה"כתבים" הם שבתאיים; פרופ' חנא שמרוק מצא שאכן היתה בפראג דמות של
מקובל בשם רבי אדם וסיפורי נפלאותיו נפוצו בעם ואף נתגלה קונטרס מהמאה הי"ז על רבי
אדם ששניים מסיפוריו נכנסו ל"שבחי הבעש"ט".
מורה אחר היה לבעש"ט ואין אנו יודעים מתי התחיל מורה זה להורות את הבעש"ט. הבעש"ט
קורא באיגרתו לגיסו בארץ , למורה זה "מורי ורבי שלי", ורבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמידו
המובהק של הבעש"ט, מגלה את שמו של המורה: "אחי' השולני ]השילוני[ שקבל ממשה רבינו
עליו השלום והיה מיוצאי מצרים ואחר כך מבית דינו של דוד המלך ע"ה והיה רבו של אליהו
הנביא ורבו של מורי זלה"ה". בשבחי הבעש"ט הוא נקרא "רבו שלו הידוע".
בתקופה זו של החברות בין בנו של רבי אדם לבעש"ט, נראה לבני הקהילה "שכהיום הוא הולך
בדרך טובים ויתנו לו אשה. אבל לא ארכו לה הימים ומתה אשתו הנ"ל". אין אנו יודעים כל
פרט מזהה של מי שזכתה להיות אשתו הראשונה של הבעש"ט.