ארץ יערות עבותים
אגדות הבעש"ט נמשכות אל עובי היער. ואין פלא. מאז ילדותו נמשך לשם ר' ישראל מעצמו: את הילד, הבורח מן ה"חדר" ומן המלמד, מוצאים
"יושב לבדו ביער", כי היה "בורח אל היער להתבודד שם" עמ' מ"א .
ביער מקים לעצמו הבעש"ט את בית-התבודדותו אחרי החתונה,
ו"רק משבת לשבת בא לביתו" עמ' מ"ט ו שם היה מתפלל ולומד כל הימים, לרבות הלילות כל השבוע" שם , שם הוכתר על "כסא מענפי אילנות" עמ' נ"א ; שם כלא שד "בבית הכלא ביער" עמ' נ"ה .
ביער מתרחשות עלילות רבות של סיפורים, אירועים ומופתים, מן היער שאולים רבים ממשלי הבעש"ט ומדימוייו.
אין אנו יודעים פרטים על מעשי הילד והנער בעבי היער. אין ספק שהדמיון העממי ענה גם על שאלות מסוג זה, אך האגדה שהגיעה אלינו בכתב יודעת רק זאת בלבד, כי גידולו וחינוכו שם היו
"שלא כדרך הארץ".
תחילה היו אנשי-העיר מחזירים את הילד מן היער למלמד, אך בהמשך הזמן נתייאשו מלתן אותו למלמד,
"ויגדל הילד שלא כדרך ארץ" עמ' מ"א .
אך כבר הסיפורים הקשורים במלאכתו הראשונה של הבעש"ט, היא מלאכת ה"בהעלפר" - עוזר למלמדן אחרי "שובו" מן היער, מעידים כי הילד לא זו בלבד שהתבודד עם עצמו הוא למד שם, כנראה, להכיר גם את טבע היער - את הצומח ואת החי, ואת תושבי היער - את שפתם, מנהגיהם, מסורותיהם. אם התנהגותו כעוזר למלמד שונה מן המקובל, הרי יש לשער כי השוני הזה - הזימור
"בקול נעים ובחשק רב ויישמע מרחוק" עמ' מ"א -
מושפע במידה רבה מזמרת תושבי היער, המצטיינת בהתלהבות ובהד העונה ממרחקים.
גם הסיפור על דרך המלחמה של הבעש"ט
ב"חייה רעה הנקראת וואלקילאק" בעזרת "מקל טוב וחזק" ומכה "על מצחה" עמ' מ"ב
רומז לחלק מן הערכים שנלמדו ונרכשו ביער.
ביערות הכיר הבעש"ט את הטבע ואת החי ולמד אותם, ושני יסודות אלה תופסים מקום חשוב הן בתורת הבעש"ט והן באגדתו. מהם הוא
"יודע שיחת בהמית ועופות ושיחת דקלים" עמ' פ"ו ,
מהם באה לד הסגולה להבין כי רשרוש האילנות וציוץ הצפרים מודיעים ומגלים לו דברים.