אור ברסלב
תולדות החסידות 9. האחים ר' שמילקא ור' פנחס תלמידי המגיד

תולדות החסידות

9. האחים ר' שמילקא ור' פנחס תלמידי המגיד

8. גוף ונשמה

הרבנים הקדושים האחים ר' שמילקא ור' פנחס נתבקשו ביחד על כסא הרבנות בק"ק פרנקפורט

על מאין ובק"ק ניקולשפורג. ובהיות שק"ק פרנקפורט על מאין היתה קהילה גדולה ונכבדת מק"ק

ניקולשפורג, לא הכריעו אנשי הקהילות ביניהם, מי ישב על כסא הרבנות בפפד"מ ומי יהיה בק"ק

ניקולשפורג. ופסקו ששני הרבנים בעצמם יכריעו ביניהם. והגם כי ר' שמילקא היה קשיש מאחיו,

עם כל זה ברוב ענוותנותו אמר כי אחיו ר' פנחס הוא הגון יותר לרבנות של ק"ק פפד"מ. אבל אחיו

תלה הגדולה באחיו, לפי שהוא גדול ממנו. לבסוף הסכימו שניהם, שכאשר יפטרו מהרב הגדול

המגיד מישרים דק"ק מיזריטש ישאלו את פיו הקדוש, וכאשר יגזור כן יעשו. וגם ישאלו ממנו

מאמר אחד מהזוהר, שלא יכלו לעמוד על הבנתו.

כשבאו לבית הרב התחילו האחים מדיינים זה עם זה, מי ילך בראש, כי כל אחד אמר לאחיו שהוא

גדול ממנו. מיד אמר הרב המגיד בזה הלשון: "הרב דק"ק ניקולשפורג ילך בראש, כי הוא גדול

האחים."

כשנכנס לפנים סיפר להם הרב מעשה בשר אחד ומנהגו עם עבדיו והיכליו. כשסיים הסיפור צווה

להם שילכו בשלום. ולא שאלו ממנו מאמר הזוהר.

כשבאו לאכסניה שלהם נתיישבו בדבריו, כי בוודאי לא ספר לבטלה, וראו בעין פקוחה שהוא משל

ומליצה, ומתוכם הבינו מאמר הזוהר על בוריו.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה