9. גם הנכרים יודעים שהבעש''ט הוא בעל מופת ולא מכשף
היה מוכסן אחד סמוך לק"ק מזיבוז. בא איש אחד ונתן הוספה על הארינדה החכירה ונדחה
המוכסן מן הכפר, ונשאר חייב לבעל הכפר ולא היה לו במה לשלם. צווה האדון, גם המוכסן
החדש, שלא יניחו אותו ליסע מן הכפר לשום מקום. אף על פי כן נסע המוכסן הישן אל הבעש"ט.
כשנודע מזה להמוכסן החדש הלשין עליו אצל האדון, ואמר: "נסע אל מכשף לעשות לך כישוף".
כעס האדון ולקח את בנו לתפיסה.
והמוכסן הישן לא מצא את הבעש"ט בביתו, כי היה בק"ק קמינקה, ונסע אחריו לעיר זו ולא מצאו
שם, כי נסע הבעש"ט לביתו. נסע אחיו והשיגו בדרך.
אמר לו הבעש"ט: "מה אוכל לעשות בדרך? נהוג נסיעתך אחרי לביתי".
בדרך ראה הבעש"ט שתפס האדון את בנו לתפיסה, אמר : "אין פנאי להמתין". באו אל נהר אחד
וטבל בו. בצאתו מן הנהר אמר לו: "לך לביתך. ותכף כשתבוא אל הכפר לך למבצר". עשה כן.
כשראה אותו האדון מן החלון נתיירא שמא יזיק לו בכשפיו, וגירש את בנו מן התפיסה, ושלח
עבדו לגרש אותו מן הכפר עם כל אשר לו. וכן עשה.
אחר כך שלח האדון איגרת להקומיסר דק"ק מזיבוז בקובלנה רבה על הבעש"ט בזה הלשון:
"באשר שאתה מחזיק בעיר שלך מכשף".
השיב לו הקומיסר: "ראה בכל עוז להתאמץ ולפייס את הבעש"ט, שהוא אינו מכשף. ואם לא
תפייסנו תיענש מן השמים".
תכף שלח האדון לפייסו, ושלח לו במתנה עגלה עם כל מיני קמחים ועופות.