אור ברסלב
תולדות החסידות 6. מוטב ללמוד מלהתענות

תולדות החסידות

6. מוטב ללמוד מלהתענות

5. על תפילתו של ר' פנחס

שני אחים היו נוסעים אל ר' פנחס מקוריץ. היה להם אב זקן ומת. היה בא אליהם בחלום שימירו

דתם, חס ושלום. באו האחים לפני הצדיק בבכיה גדולה, והצדיק לא היה יודע מה לעשות. התחיל

להתענות, והתענה ארבעים תעניתים, עד שהודיעו אותו מן השמים שאביהם היה בנידוי ומת

בנידוי ומפני זאת בא אליהם להסית אותם, לכן יתירו לו את נידויו וישקוט מזה. וכן היה: התירו לו

ולא בא עוד.

אחר כך בא ר' יעקב שמשון משיפיטובקה אל ר' פנחס. רצה ר' פנחס להתפאר לפניו, ושאל אותו:

"מה היה כבודו עושה אילו אירע לו מעשה כזה?" וסיפר לו המעשה. אמר לו ר' יעקב שמשון:

"הלא מפורש הוא בירושלמי, מת בנידוי בא בחלום אל בניו שימירו דתם, חס ושלום".

בכה ר' פנחס ואמר: "ווי, ווי, למה צריכין להתענות? הלא מוטב ללמוד ולא להתענות!"

ויש אומרים שכך אמר ר' פנחס לר' יעקב שמשון: "החילוק שבינינו הוא רק בזה, שכ"ת לקח זאת

מהירושלמי, ואני לקחתי זאת מאותו מקום עצמו שלקח הירושלמי משם".

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה