אור ברסלב
תולדות החסידות 4. מעשה במלמד אחד למדן מופלג שנתקרב אל הבעש''ט

תולדות החסידות

4. מעשה במלמד אחד למדן מופלג שנתקרב אל הבעש''ט

3. האיך נתקרב אל הבעש''ט אחד מן הגדולים בתורה ושמו ר' משה קידס

בק"ק מזיבוז היה אחד שלא היה שלם עם הבעש"ט, ואצלו היה מלמד למדן מופלג, בכל דבריו

משכיל, אשר גם הוא היה מרחיק את עצמו מהבעש"ט. ורצון הרב היה גדול מאוד לקרבו לעבודת

ה', כי הוא היה מסוגל לכל טוב, אבל נפלא בעיניו האיך יפול דבר, כי היה מתרחק מאוד, ובפרט

שגם בעל הבית שלו היה לו לשמירה מעולה.

פעם אחת, בליל שבת, חלם המלמד האיך שהוא מטייל בק"ק מזיבוז בכל העיר ורואה פלטין אחד

נאה ומהודר בהידור היותר אפשרי. תמה מאוד על זה ולא שבעה עינו בראייתו, כי כל מה שמרבה

להביט הוא רואה יותר נפלאות, אחר כך שם אל לבו: - הנה כל זה הסידור הוא רק מעצם חומר

הבניין, ומכל שכן כשאסתכל בהדרת יופי המלאכה והציורים. כאשר נתן אל לבו להעמיק ביופי

המלאכה נתפלא מאוד על זה, כי ממש בכל שטח קטן הוא חכמה ומלאכה אשר לא נראה דוגמתה

בכל העולם, ולבו ראה הרבה חכמה. נמשך אחריו בכלות הנפש ממש. ושוב אמר אל לבו: כיוון

שחיצוניות הפלטין היא מהודרת כל כך, מכל שכן פנימיות הפלטין. בודאי אין ערוך אליו.

כשניגש אל החלון לראות בפנימיותו, ראה: הבעש"ט וכל סייעתא קדישא דיליה מסובין על

השולחן, והבעש"ט אומר דברי תורה. נתלהב לבו להיכנס לפני ולפנים, ורץ אל הדלת. כשרצה

ליכנס דחף אותו המשרת ולא הניחו לפנים. נצטער מאוד על זה. עם כל זאת בגודל חשקו ורצונו

לשמוע דבר ה' עמד אצל החלון ושמע כל דבריו הקדושים.

הקיץ, והנה חלום.

התחיל לחזור על דברי התורה ששמע, והנה מתוק מדבש. חזר עליהם ב' וג' פעמים. אבל בהיות

שהיה עדיין חצות לילה הוכרח לישון עוד הפעם.

בבוקר, כשקם ממשכבו, והנה החלום הוא זוכר בבירור גמור, אבל דברי התורה נשתכחו ממנו

לגמרי. נצטער מאוד על זה, עד שהיה ממש כמבולבל מרוב הצער, ולא ידע האיך להתפלל. בעת

סעודת שחרית ישב כמשתומם.

אמר בעל הבית אליו: - מה יום מיומיים? אם חלם מעלתו איזה חלום לא טוב נטיבו בפני תלתא

דרחמי ליה.

- ולא ענהו.

ואפשר שהיה הולך בעצמו אל הבעש"ט, אלא שזכר ההרחקה שהרחיקו המשרת בחלום, ונתיירא

מאוד שמא יהיה גם בהקיץ כך, ודי לו חרפה ובוז.

כך היה כל היום בצער גדול.

בשעת הסעודה השלישית צווה הבעש"ט: לכו לבית הנגיד הידוע וקראו לי את המלמד שיבוא

לכאן. היה נפלא מאוד בעיניהם. ותכף, כשפתח השליח את הדלת ואמר למלמד:

- הבעש"ט קרא את מעלתו שיבוא אליו - מיד דלג על השולחן ורץ כמשוגע בלי טוזליק.

ואז שמע אותן דברי תורה ששמע בלילה. מיד נתעלף.

כששב רוחו אליו אמר לו הבעש"ט בבדיחות: - אם היית שומע דבר חדש היית צריך להתפעל כל

כך. אבל אין זה דבר חדש, שהרי שמעת כבר כל זה בלילה.

אז הבין כי דבר ה' הוא. נתקרב אליו בכל לבו ונעשה צדיק גמור.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה