4. איך היה הבעש''ט רופא חולים ממתנגדיו
בק"ק אחת היו שלושה אחים לומדים מופלגים ויראי ה'. שנים מהם היו סרים למשמעתו של
הבעש"ט, והשלישי היה מתנגד לו. בכל פעם שהיה הבעש"ט בק"ק הנ"ל הייתה אכסניא שלו
אצל שני האחים, ובכל פעם היה שואל ודורש לשלום האח השלישי. פעם אחת בא לאותה עיר
ביום ה', וקודם שנכנס לאכסניא שאל את אנשי העיר על שלום האח השלישי בזה הלשון: "מה
שלום המתנגד שלי?" היו סבורין שהעולם שיהיו כמבשרים בעיניו, ואמרו לו שהוא מוטל אל ערש
דווי וכוח הדיבור גם כן אין אתו.
אמר הרב שצריך לילך אצלו לבקרו. וביום ו', ערב שבת קודש, אמר לשני האחים בלשון שאלה:
"אפשר יוכל להתפלל שם אצל אחיכם בשבת קודש?"
אמרו: "אם היה בריא בוודאי לא היה מניח את הרב להתפלל אצלו. אבל כעת הוא מוטל כאבן
שאין לה הופכין. מה איכפת לו? בוודאי אפשר ואפשר, כי יש שם חדר מיוחד להתפלל".
צוו להביא לשם ארון קודש וספר תורה. התפלל הבעש"ט שם ביום ו', ערב שבת קודש, מנחה
ומעריב, ובבוקר התפלל שחרית, והאריך בתפילה עד ב' שעות אחר חצות. קודם קריאת התורה
הלך לפרוזדור בכדי לקרר את עצמו, ומיד שמע קול יללה איך שהחולה הוא גוסס.
אמר לאנשיו: "נלך לבקר את החולה". וישב אצל החולה.
אמרה לו אמו: "מדוע אינך נותן שלום להרב?" ולא ענה לה כלום. נתנה ידו לתוך יד הרב. שאלה
הרב את החולה אם למד גמרא, ושתק. שאל ממנו כך כמה פעמים והוא שתק, עד שגער בו הרב:
"היכן הוא דרך ארץ שלך, שאני שואל ממך ואינך משיב לי כלום?"
אז השיב לו: "למדתי גמרא".
שאל לו: "באיזו מסכת נמצא המאמר חביבין עליך יסורין?"
אמר לו: "במסכת ברכות".
- "ומה נאמר שם?"
אמר לו: "לא הן ולא שכרן".
שאל לו הרב: "חביבין עליך יסורין?"
השיב: "לא הן ולא שכרן".
אמר לו הרב: "הב לי ידך!" יהב ליה ידיה ואוקמיה.
אחר כך צווה לו הרב שיוריד רגליו מן המיטה. וכך עשה. אחר זה צווה הרב שילביש עצמו מעט
ויטול ידיו. עשה כל דבר כאשר צווהו. אחר זה הלך עמו לבית התפילה והתפלל מוסף עם כולם
והבריא בעזרת השם יתברך.