אור ברסלב

שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן שפט

סימן שפח

סעיף א

ואחר ז' שרי. היינו כשאין מגוהץ או לדידן דגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם כדלקמן בסוף הסימן:

סעיף ב

והעולם נהגו בו אסור. היינו שחוששים לסברת ריב"א וסייעתו דאסרו כיבוס כל ל' ומשמע בתוספות דמ"ק דף כ"ג ע"א דאינו אוסר אלא במכובס בנתר וחול אבל לא במים לבד וכתב הב"ח ולפ"ז במכובס במים לבד אין צריך להלבישו אחר תחלה ופשיטא דשרי לאחר ז' מיד:

סעיף ג

לובשם תחלה. ואפילו במגוהצין ג"כ באבן חלקה מותר בכה"ג וכ"כ הב"ח:

סעיף ד

רק שעה אחת. כלומר זמן מה וא"צ שעה זמניות וכן משמע בפוסקים וכן נוהגין ולא כמ"ש בעט"ז שעה או שתים ואולי גם הוא ל"ד קאמר:

סעיף ה

שהלך להרויח. לאפוקי לטיול ועיין כא"ח סימן תקל"א:

סעיף ו

ולא היה לו פנאי לגלח. והוא הדין כאן לכבס:

סעיף ז

אסור כו'. הטעם משום דאסור בעשיית מלאכה:

סעיף ח

ביד אחרים. ובבית אחרים. וכדלעיל סימן ש"פ סעיף י"ח ע"ש:

סעיף ט

יש מי כו'. עיין בא"ח סימן תקנ"א סעיף ג':

תוכן העניינים

שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה